סבתא ?

לקצינת המשמרת, רעות פרקש, הייתה זו משמרת בוקר עמוסה במיוחד - פניות רבות מאזרחים לעזרה התקבלו במוקד, בתוספת הדרכת משפחה כיצד לבצע החייאה בילד וניסיונות בלתי מוצלחים להרגיע בעל לחוץ שאשתו כרעה ללדת בבית. טלפון רדף טלפון, שיחה נשקה לשיחה, נדמה היה לפרקש שכול העיר מטלפנת למד"א. בין שיחה אחת לאחרת, מקבלת פרקש מתורן מוקד "ויזה" שגרתית לגביי מקרה בשכונת בית וגן על אשה מבוגרת שנפלה, ויש חשד לחבלת ראש. רעות ללא היסוס מזניקה למקרה אמבולנס כונן מבית וגן ובו החובש המתנדב שוקי דיסקין, והמשיכה להשיב למבול הפניות. דיסקין הגיע לבית החולה והתחיל לטפל בה.  אט אט השיחות הלכו והתמעטו ורעות יכלה לעיין שוב והפעם ביתר תשומת לב בנסיעות שהופיעו עדיין על צג המחשב, ועיניה קלטו פתאום פרט מאוד מעניין, ודי מביך, שברגעים הראשונים נעלם ממנה, לא מדובר היה חלילה בכשל מבצעי או מקצועי אלא בפרט משפחתי חשוב מאוד. "אני מגלה לתדהמתי שהשם והכתובת הם של סבתא שלי" משחזרת רעות. היא שפשה את  עיניה בתדהמה וסיפרה למוקדן שלידה על האירוע המביך  "לא יכול להיות, איך פספסתי את זה, קיבלתי במהלך עבודתי במוקד מאות קריאות ודווקא את האירוע של סבתא שלי פספסתי?". סוף טוב הכל טוב, רעות מיד התקשרה לחובש כדי לברר על מצבה של הסבתא. החובש הרגיע את רעות וכשנודע לו כי המטופלת שבידיו היא סבתא של רעות, הוא פינה אותה לאחר כבוד ליחידת הטראומה בהדסה עין כרם , תוך ליווי מסור ובלתי פוסק של הנכדה המסורה והאוהבת שחולשת על מוקד המבצעים המהווה את מרכז העניינים בתחנה, ודאגה שהפעם הסבתא היקרה תזכה ליותר תשומת לב ותהיה לה קבלת פנים ראויה בחדר המיון.

עוד בכתבה:  רעות פרקש: שיאנית מד"א בהדרכת לידות