היסטוריה

בזמן האחרון, עלה בידינו להגשים אחת השאיפות הכי נשגבות שלנו, והיא:

סידור התחנה המרכזית לעירוי דם על יד "מגן דוד אדום"

מי שהיה זקוק פעם לעירוי דם לעצמו או לאחד מקרוביו ובני משפחתו יודע כמה אבני נגף היו בדרכו עד שהשיג את האיש אשר דמו מתאים לעירוי, ולפעמים גם לא השיגו אדם כזה כלל...תמיד חשבנו שעלינו מוטלת החובה לסנף לפעולתנו גם את הסידור בשדה זה, שהוא מסוג עבודת עזרה מהירה. כי העירוי צריך לבוא ברגע הנכון. דחינו את הדבר עד שנכנסנו לבנין המרווח והמתאים ועכשיו עלה בידינו לייסד ארגון תורמי דם. נמצאו בתל אביב והסביבה הרבה צעירים וצעירות המוכנים תמיד לנדב מדמם לפקוח נפשות. לשבחם הרינו לציין שבאסיפה הראשונה דחו את ההצעה על קבלת תשלום למתן דם. כעת לא יצטרכו קרובי החולה לחפש אחרי האיש המתאים ולעמוד איתו על המקח. הנהלות בתי החולים צריכות רק לצלצל ל"מגן דוד אדום" ולהודיע על הסוג של הדם לעירוי והאוטו שלנו יביא את המבוקש למקום הדרוש, בזמן הדרוש.

(מתוך "ארבע שנות פעולה למגן דוד אדום 1932-1936", דר' י. מיכלין, הרצאה באסיפה כללית של תומכי וחברי מגן דוד אדום ביום 18/6/1936, ספרית מגן דוד אדום, ת"א מס' א', פסקה יב.)

         
המסע ליובל החמישים:
יובל החמישים לארגון מתנדבים הממשיך גם בימים אלה את פעילותו, הוא סימן לחשיבותו למען המטרות אשר הציב לעצמו - להציל חיי אדם, באשר הוא אדם ושלא על מנת לקבל כל פרס.
לחנך את הציבור לדבוק ולפעול למען הזולת ונראה כי מטרות אלו בתהליך הגשמה.
ארגוננו אשר עבר משברים לא קטנים יכול לציין בשמחה את אשר אליו הגענו עד הלום וזאת בהמשך השרשרת של דור המייסדים והממשיכים.
מקומץ חברים, לאלפים שהיו בארגוננו במשך יובל השנים, ,אנו יכולים לציין לזכותנו את רבבות חיי אדם אשר חייהם ניצלו בזכות תרומות הדם של חברינו. נקווה כי דור הממשיכים יגיע לחוג גם את יובל המאה.
ביום זה נתייחד עם חברינו, בהם חברים צעירים, אשר נפלו, בימי מאורעות הדמים, ובמלחמות מדינת ישראל, את מייסדי הארגון וחבריו, ואת בעלי האמונה, דר' משולם ליבונטין ומיכאל לוריא; זכר כולם נצור בתוכנו.

כך נוסד הארגון:
יסודו של הארגון נבע מתוך נסיבות הזמן, (6.6.1936 תרצ"ו). כחודש ימים לפני כן פרצו מאורעות הדמים, רצח יהודים בדרכים, התנפלויות הפורעים על ישובים עבריים, רצח עוברים ועובדים יהודים בעיר הסמוכה יפו.
הימים ימי השלטון הבריטי, בתי החולים היהודיים היו מעטים, וברוב חלקי הארץ היו בתי חולים ממשלתיים, אשר עובדיהם היו ערבים, או בריטיים, מעטים היו העובדים שעשו עבודתם תוך כדי סכנה מחבריהם.
בית החולים היהודי היחיד שנמצא במרכז הארץ היה בית החולים העירוני "הדסה" אליו הועברו, רובם של הפצועים היהודים. חלקם הגדול של הפצועים הובאו באמבולנסים של מגן דוד אדום, ולקול צפירת האמבולנסים, היה קהל גדול מתרכז ברחבה שלפני בית החולים, רובם של הפצועים, איבדו דם רב, והיו נזקקים לעירוי הדם כדי להציל את חייהם. מחוסר הדם הדרוש, היו יוצאים מדי פעם אחות או רופא בפניה אל הציבור שהתאסף שם ופונים לציבור לתרום מדמם, אך לא תמיד נמצא גם מספר התורמים הדרוש.
חברי "מגן דוד אדום", אשר התנדבו לפעולות של הגשת עזרה ראשונה (וזאת כחוליה הרפואית של "ההגנה"), נטלו על עצמם גם משימה זו להצלת חיי האדם באשר הוא אדם, ללא הבדל דת, לאום, או צבע העור.
יש לזכור כי באותם הימים לא הייתה התודעה של הצורך בתרומות דם, כי עירויי הדם נערכו לעתים רחוקות בימי השלום, בעיקר בניתוחים, ובני המשפחה דאגו למנות הדם. עם זאת יש לציין כי בבתי החולים הממשלתיים (בתקופת שלטון המנדט הבריטי) תרמו מדמם בשעת הצורך השוטרים ואחר-כך גם החיילים הבריטיים.
יסודו של הארגון היה בהתגבשות קבוצה קטנה, של כ - 30 חברים, אשר היו מוכנים לתרום במשך כל 24 שעות של היממה, בימי שבתות וחגים. השמועה או הידיעה על יסוד הארגון נפוצה ובשנה השנייה לפעילותו מנה הארגון כ - 100 חברים (היו גם תורמי דם בודדים, שלא הצטרפו בשל עקרון הארגון לתרום דם ללא קבלת כל פרס).
אולם עם על חשיבותו של הארגון לא יכולנו לעשות לו תעמולה בפומבי, וזאת לפי "ההערה" כי בפניה לצבור להצטרף לארגון התורם דם, תתהווה סיבה להכנות למלחמה, ובתנאי הביטחון ששררו בימים ההם (בשלטון הבריטי) אכן היה יסוד לכך. לכן, גם גידולו של ארגוננו היה איטי. ואם גדל הארגון, והגיע למאות ואף למעלה מ - 1,300 חברים, הרי זה בהצטרפות אותם בני המשפחה אשר נזקקו לתרומות דם או על ידי חברי הארגון עצמם או בני משפחותיהם (והיו חברים שזכו, שגם נכדיהם הצטרפו לארגון).

שיטת העירוי:
שלא כימים האלה, שיטת עירוי הדם הייתה בצורה פרימיטיבית, עוד טרם היו הבקבוקים עם ואקום, היה שוכב תורם הדם ליד הנזקק לו. הרופא היה משתמש בשני מזרקים, אחד מהם שאיתו שאבו את הדם והשני שבו העבירו הדם אל הנזקק - החשש היה, שמא דמו של הנזקק יועבר לורידו של התורם.
אז גם לא הבדילו לגבי סוג הדם, דבר שנעשה לאחר שנים.
חשיבותו של הארגון היה רק לאחר מכן, כי יש לדעת שחברי הארגון עברו מדי שנה בדיקות רפואיות קפדניות, וזאת שבשעת צורך דחוף היה אפשר לסמוך על סוג דמו של התורם (ומנע את הצורך בהצטלבות דמו עם דם הנזקק, דבר שמנע איבוד זמן לאבחון זה).
בימים ההם (ועדיין היום), הייתה חשיבות מיוחדת לעירוי הדם הטרי, ולכן חברינו נקראו בכל עת, וזאת רק על ידי הזמנת הרופא המטפל בחולה. במיוחד חשיבות מיוחדת הייתה לחברי הארגון בשעת הצורך בתרומת דם של סוגים נדירים.

הקמת בנק הדם המרכזי:
ענני מלחמת העולם כבר נראו באופק, והיה צורך להתכונן גם לימים אלה, מרכז מד"א החליט על הקמת בנק דם מרכזי בישראל.
בקומה השנייה של בנין מד"א ברחוב מזאה 13, באחד האולמות הוחלט למקם את הבנק על מעבדותיו, כמות פלזמה נתקבלה אז מארצות הברית.
חברינו הניחו את היסוד לבנק זה על ידי תרומות של ארבעים מחבריו.
לא רבים היו בנקי הדם בבתי החולים, והם קיבלו את הדמים מהבנק המרכזי. כדי להגדיל את מלאי הדם, נערכו התרמות דם ברחובות הערים וזאת בעזרת חברינו אם באמבולנסים של מד"א או במוסדות, ואף בבתי הקפה.
ידידי מד"א ב"ארצות הברית" שלחו לישראל, אמבולנס מיוחד אשר היה בו קירור לשמירת הדם עד הבאתו לבנק המרכזי. ניידת זו הועמדה גם לרשות בתי החולים אשר רצו לאגור דם בבנקים שלהם ובעיקר היה זה בית החולים "בלינסון" אשר יצא עם צוות עובדים שלו, בעיקר אל המושבים והקיבוצים, שלרוב נשלחו חבריהם לבתי חולים אלה לריפוי.

עם התפתחות הרפואה הכירורגית:
התפתחות הרפואה הכירורגית בעולם, הביאה את הקדמה גם לרפואה הישראלית. אז החלו לדון על ביצוע ניתוחי לב פתוח, ניתוחי ראש, השימוש בדיאליזה (למחלת הכליות).
לניתוחים אלה נדרשו כמויות גדולות של דם טרי, בטרם החליטו לבצע ניתוח.
רק לאחר פגישה שנערכה בין המנתח, שביצע את ניתוחי הלב הפתוח בשני בתי חולים "בלינסון" ו"תל השומר" ומנהל בית החולים "בלינסון", עם חברי הנהלת ארגוננו, ולאחר שהתחייבנו כי חברינו יספקו את כל כמות הדם הטרי (לניתוח לב פתוח אחד נדרשו שתיים עשרה תרומות דם) ועל התורם היה להימצא בבית החולים זמן ממושך, הסכים הרופא בניתוחי לב פתוח, ולאחר מכן גם ניתוחי ראש, וטיפולים רפואיים אחרים שהצריכו דם טרי.
כל בתי החולים בארץ נעזרו רבות על ידי בנק הדם המרכזי וכיבדו את ההמחאות שלו. אך היו בתי החולים, אשר מסיבות שונות לא השתמשו בדמים של הבנק, ובמקרים של צורך בדם טרי, נענינו לפניות לתרום דם באותם בתי החולים באופן ישיר.

(מתוך חוברת יובל ה - 50 - ארגון תורמי דם מתנדבים בישראל)

מבנק דם - לרפואת עירויים
באדיבות: דר' שולמית בר-שני, לשעבר, מנהלת שירותי הדם
כאשר סיימנו את הלימודים, העבודה בבנק הדם כללה התרמה בבקבוקי זכוכית ועירוי היה של דם מלא בלבד.
בדיקות התורם כללו סוג דם ובדיקה לעגבת ובנקי הדם בבתי חולים ביצעו בדיקת הצלבת דם.

בשנות השישים נכנסו לשימוש שקיות פלסטיות להתרמה שאפשרו הפרדת מנות דם למרכיבים - כדוריות אדומות, פלסמה וטסיות דם. הוגדרו התנאים המתאימים ביותר להפרדה ושמור של המרכיבים השונים ונעשו פעולות חינוכיות בקרב ציבור הרופאים לשימוש רציונלי במרכיבי הדם במקום עירויי דם מלא. כמו כן השקיות אפשרו פלסמהפרזיס ידנית לאיסוף פלסמה. באותו עשור פותחה גם השיטה של הפקה,

 על ידי השקעה בקור (Crayoprecipitation) של פקטור 8 לחולי המופיליה.
בבדיקות המעבדה הושם דגש על אפיון מערכות סוגי דם, בנוסף למערכות ABO ו - RH כגון Duffy, Kidd ואחרים.
הובהר שניתן למנוע חיסון נשים בעלות סוג דם RH שלילי הנושאות עובר RH חיובי על ידי מתן נוגדני RH והוחל בהפקה מסחרית של גמה גלובולין עם כייל גבוה של נוגדנים אלה ובהתוויה של חיסון מונע.

בתחילת שנות השבעים, לאחר תיאור "אנטיגן אוסטרליה" הוכנסה לבנק הדם בדיקת סקר של כל מנת דם, לנוכחות הנגיף של דלקת כבד מסוג B והוחל ניסיון הגדרה של נגיפי צהבת נוספים שהועברו בגין עירוי דם ושנכללו במושג NANB.
הוכנסו לשוק מכשירים אוטומטיים לפרזיס של פלסמה, לויקוציטים וטרומבוציטים. מכשור זה גם הוכנס כטיפול רפואי להרחקת נוגדנים בלתי רצויים במחלות שונות.
הוגדרו תנאים בהם ניתן להקפיא כדוריות אדומות והוחל בהקפאה של מנות בעלות סוגי דם נדיר.
בתחילת שנות השמונים הופיעה מחלת האיידס ובתחילת 1983 הוכח שהנגיף HIV מועבר גם באמצעות עירוי דם. החלה החמרה של הקריטריונים לקבלת תורמי דם וב - 1986 הוכנסה בישראל בדיקת סקר לנוגדני הנגיף לכל מנת דם.
העשור הצטיין בהכנסת אוטומציה. אוטומציה של בדיקות סווג דם ואוטומציה של הבדיקות לזיהוי מחלות העלולות לעבור על יד עירוי דם (עגבת, צהבת, איידס).
יחד עם האוטומציה התחיל מחשוב, הן של נתוני תורמי הדם והן של בדיקות המעבדה וכתוצאה מכך, רמת אמינות גבוהה יותר.
בשנות השמונים החלה המגמה, שהתחזקה בשנות התשעים של העברת האחריות על בנק הדם מידי אנשי מעבדה לרופאים ומגישה של "בנק דם" לרפואת עירויים.

בשנות התשעים נכנסו שתי בדיקות נוספות לאיתור נשאי מחלות העלולות לעבור בעירוי והן: בדיקה לדלקת כבד מסוג C וכן נשאים של נגיף HTLV.
שנות התשעים ביססו את התפקיד של רפואת העירויים בכל בית חולים. רופא בנק דם משמש יועץ לגבי שימוש במגוון מרכיבי הדם הקיים הן לגבי כלל החולים ולחולים מיוחדים, כגון לאחר השתלות, ואחראי על העברת מידע לגבי נשאי מחלות שאותרו בעת תרומות דם. במקומות רבים משמש בנק הדם כמוקד טיפולי בפרזיס וכן כאחראי על איסוף תאי אב להשתלה. כמו כן מאופיין העשור במיסוד של נושאי אבטחת איכות בכל תחומי העבודה.
מגמת האוטומציה והמחשוב שהחלה בשירותי הדם המרכזי עברה גם לבנקי הדם של בתי החולים.

יחידה ניידת לקבלת תרומות דם נחנכה במגן-דוד-אדום
כתבת עיתון תל-אביב, יום א' : היחידה הניידת הראשונה ללקיחת דם של מד"א נחנכה היום כאן בטכס חגיגי, בהשתתפות שר הבריאות מ. שפירא, וותיקי ורמי הדם בת"א, נציגי השגרירות האמריקנית ואורחים רבים.

שתי היחידות הניידות, שניתנו למד"א במתנה ע"י שתי משפחות יהודיות מארה"ב, משפחות טייטלבאום ופינגרהוט מניו-יורק, יאפשרו את הרחבת פעולתו של "בנק הדם" והגשת עזרה לזקוקים לעירויי דם במידה רבה, מאחר שהיחידות הניידות האלו - האחת מהן תפעל בת"א ובאזור הדרום והשנייה בחיפה ובאזור הצפון - יוכלו  להגיע אל התורמים בכל מקומות היישוב. עד עתה הייתה פעולה זו אפשרית רק במרכזים גדולים יותר של מד"א. השר מ. שפירא בירך את מד"א לרגל חנוכת הניידת והביע את התקווה, כי לדם שייאסף לא ייזקקו אלא חולים, פצועי תאונות וכד'. הוא הביע למד"א את הוקרתו על הפעלת שירות חיוני זה.

להבטיח מלאי דם

דר' י. קוס, יו"ר מרכז מד"א, שפתח את הטכס, עמד על חשיבותה של אספקת הדם והבטחת מלאי לכל מקרה, הן בימי שלום והן בשעת חירום. הוא הזכיר, כי התפקיד להבטיח את אספקת הדם והפלסמה הוטל עתה גם לפי דעתו על מד"א.
ראש השירות הארצי לעירוי דם, דר' ו. נ. וולף, הודה לתורמי הניידות וציין, כי כבר קיימת התעוררות במקומות רבים, לקרת ביקורה של הניידת. עולים רבים בלוד, למשל, נרשמו כבר בתור כדי לתרום מדמם.

תרמו יותר מ - 30 פעם

מ. לוריא מנהל ארגון תורמי הדם בעיר, שהוקם לפני 14 שנה, סיפר כי עשרות מחברי הארגון תרמו כבר מדמם כמות העולה פי שלושה על זו הנמצאת בגופם. וותיקי התורמים, שענדו לכבוד הטכס אותות הצטיינות, כללו כמה אנשים, שנתנו כבר למעלה מ - 30 תרומות דם.

אחרי דברי ברכות של מנהל משרד הבריאות, מפקד חיל הרפואה של צה"ל, מנהל ביהח"ו העירוני ועוד, ירדו האורחים אל הניידת, שנחנכה ע"י התרומה הראשונה של צעירה תל אביבית, שקיבלה מידי השר תעודת כבוד.
בקריאת התורמת אל המוני התושבים לתרום מדמם לנזקקים לו, נסתיים הטקס.