כוננות ושעת חירום

כוננות:

מגן דוד אדום נוטל חלק בתרגילים משולבים עם צה"ל, משטרה, כיבוי אש, בתי החולים והרשויות המקומיות.

למד"א תורת הפעלה במלחמה ובשלום באירועים קונבנציונליים ולא קונבנציונליים וכן באירוע רב נפגעים.

כמו כן מד"א גיבש תורת הפעלה באירועי חומרים רעילים / מסוכנים המשותפת עם כוחות הרפואה של צה"ל והכשיר וצייד צוותים לטיפול באירועים אלה ב- 11 מוקדים ברחבי הארץ.

כמו כן מד"א גיבש תורת הפעלה באירועי חומרים רעילים / מסוכנים המשותפת עם כוחות הרפואה של צה"ל והכשיר וצייד צוותים לטיפול באירועים אלה ב- 11 מוקדים ברחבי הארץ.

אירוע רב נפגעים
 

כוננות
אירוע רב נפגעים	חומרים מסוכנים
שעת חירום
שעת מלחמה	רעידת אדמה

אירוע רב נפגעים:
 

אירוע רב נפגעים (אר"ן) הוא מצב בו האמצעים והיכולת הטיפולית בזירת האירוע אינם מספיקים לטיפול בנפגעים המצריכים טיפול רפואי דחוף בזירה לאורך זמן.

אירועים רבי נפגעים (אר"ן) עלולים להתרחש כתוצאה מתאונות שונות (דרכים, אוויריות), אסונות טבע, תקריות בהן מעורבים חומרים מסוכנים (חומ"ס), ואירועי טרור.

אירוע רב נפגעים מחייב גיוס נרחב של משאבים בפרק זמן קצר במטרה לטפל בנפגעים ולפנותם במהירות וביעילות לבתיה"ח.

אר"ן מציב בפני אנשי הצוות אתגרים רפואיים וניהוליים, כשהיעד של הצלת הנפגעים ברי ההצלה הוא המדריך את פעילות הצוותים והמפקדים בזירה.

מגן דוד אדום ערוך לטיפול באירועים רבי נפגעים באמצעות:

• פריסה רחבה של אנשי צוות כוננים המצוידים בציוד עזרה ראשונה ברכביהם הפרטיים.
• הזעקת רכבי הצלה (אמבולנסים וניידות לטיפול נמרץ) מתחנות מד"א באזור האירוע ובאזורים סמוכים.
• הזעקת אנשי צוות מחוץ למשמרת באמצעות מערכת הזימוניות.
• הזעקת אנשי צוות שאינם במשמרת והכוננים עם אמבולנסים בביתם ובהכשרות שמד"א מקיים.
• שיגור רכב לטיפול באירוע רב נפגעים (תאר"ן), כמחסן ציוד נייד, המגיע במהירות לזירת האירוע ומספק אמצעים לאנשי צוות רפואי בזירת האירוע.
   

כיצד תנהג/י במידה ונקלעת לזירת אר"ן? 

• התקשר למד"א בטלפון 101 (אל תניח שאחרים כבר התקשרו ! באירוע לעיתים יותר מזירה אחת והמידע על כל אחת מהזירות חיוני לטיפול באירוע).
• ענה לשאלות תורן המוקד בסבלנות, ומסור לו מקסימום מידע. זכור! – המידע שתמסור יסייע לצוותי מד"א להגיע במהירות לזירת האירוע, ויציל חיים!
• מקום מדויק של האירוע (אל תסתפק בציון שם רחוב, מסור תיאור מדויק של המקום בו את/ה נמצאים)
• אופי האירוע – מה קרה? תאונת דרכים, פיצוץ, ירי, שריפה וכדומה.
• כמה נפגעים את/ ה רואה בזירת האירוע, כמה מהם שוכבים ?
• האם יש סיכונים סביבתיים בזירה: שריפה / לכודים / הרס ?
• השב לשאלות נוספות של תורן המוקד במד"א.
• אל תנתק את השיחה. תורן המוקד במד"א הוא זה שיינתק את השיחה.
• סייע לפצועים על פי הכשרתך הרפואית, עבור קורס עזרה ראשונה במד"א, למד להציל חיים לבירור בנושאי הקורסים ניתן לפנות למחלקת הדרכה.
• במידה ונפגעים שוכבים במקום בו נשקפת סכנה לחייהם, הרחק את הנפגעים למקום בטוח.
• בזירת פיצוץ אל תיגע בחפצים, הרחק נפגעים והתרחק מהמקום מחשש לפיצוץ נוסף.
  השמע להנחיות צוותי מד"א וכוחות הביטחון, סייע בכל שתידרש.
• אם נתקלת בפצוע שאינו מקבל טיפול, הסב תשומת לב איש מד"א הקרוב אליך לפצוע.
• וודא שרכבך אינו חוסם צירי הגעת רכבי חירום לזירה.
• אם עזרתך אינה נדרשת בזירת האירוע, התרחק מהמקום.
   

מי מפקד על כוחות מד"א באירוע?

מפקד מד"א פועל על פי הנחיותיו של מפקד האירוע – בד"כ מפקד המשטרה באירוע, למעט באירועים באזור יהודה ושומרון (איו"ש), חבל עזה (אזח"ע) וגזרות נוספות בהן צה"ל נושא באחריות לביטחון הפנים , בהן המפקד הצבאי הוא מפקד האירוע.
מפקד מד"א מזוהה בכובע מפקד ובאפוד זיהוי עליו כתוב "מפקד כוח רפואי", "מפקד מד"א".

מהם עקרונות הטיפול והפינוי הרפואי באירוע?

טיפול רפואי: הטיפול הרפואי מתבסס על ביצוע טיפולים מצילי חיים בזירת האירוע לנפגעים הדחופים ופינוי מהיר לביה"ח. הטיפול הרפואי מושלם תוך כדי הפינוי, במטרה לקצר את זמן הגעת הפצוע לטיפול דפיניטיבי ביה"ח.
וויסות נפגעים: פינוי הנפגע לביה"ח המסוגל לטפל בפציעתו הספציפית בהתחשב בחומרת הפציעה, אופייה, זמן הפינוי והאמצעים העומדים לרשות הצוות המפנה. החלטה על יעד הפינוי של פצוע דחוף הדורש וויסות תתבצע ע"י הצוות המפנה בהתייעצות עם מפקד מד"א באירוע והמוקד.
פיזור נפגעים: חלוקת נפגעים בין מספר ביה"ח בכדי לחלק את העומס בין ביה"ח הקולטים נפגעים מהאירוע.

איך אדע לאן פונו הנפגעים מהאירוע?

ברשות מוקדי מד"א אין את שמות הנפגעים שפונו מהאירוע. לצורך קבלת מידע על שמות נפגעים שפונו, יש לפנות למרכזי המידע של ביה"ח שמספרי הטלפון שלהם יפורסמו בתקשורת בסמוך להתרחשות האירוע.

חומרים מסוכנים וארועים טוקסולוגיים המוניים. 

ארוע חומרים מסוכנים.

אירועים בהם מעורבים בהם חומרים מסוכנים (חומ"ס) יוצרים אתגר ייחודי בשל העובדה שהזירה עלולה להיות מזוהמת והנפגע עלול להיות מזוהם, מצב היוצר סיכון בטיחותי לצוותים המטפלים.

חומרים מסוכנים (חומ"ס) מסווגים לחומרים רעילים (דו"נ) ולחומרים רעילים (חמ"ר).

ארוע טוקסולוגי המוני.

אירוע טוקסיקולוגי המוני (אט"ה) הוא מצב שבו החומר המסוכן גרם לאירוע רב נפגעים (אר"ן).
צוותי מד"א מצוידים בציוד מיגון אישי ברכבי ההצלה, המאפשר סיוע בחילוץ נפגעים המראים סימני חיים באזור המזוהם וטיפול בנפגעים מזוהמים, ובתרופות לטיפול בנפגעי הרעלת זרחן אורגני.
 

בנוסף, ב11 תחנות המוגדרות כתחנות "כונניות" לאירועי חומ"ס קיימות 2 ערכות מיגון אישי Level A (חליפה אטומה לגז ומערכת נשימה בלחץ חיובי – מנל"ח). זמן התגובה של ציוד level A לזירת אירוע עשוי להיות ארוך .

 כמו כן בכל רכב הצלה קיימת חוברת מידע לאירועי חומ"ס, בנוסף בניידת לטיפול נמרץ קיימים דפי מידע טוקסיקולוגים.

מה יגרום לי לחשוד במעורבות חומרים מסוכנים באירוע?

• באירוע מעורב רכב / מיכל שעליו שלט שינוע חומרים מסוכנים.
• באירוע ענן הפורץ ממיכל / ענן צבעוני.
• בזירה שפך ממיכל.
• בזירת האירוע ריח חריג .
• בזירה נפגעים הסובלים מגירוי בעיניים / גירוי בדרכי הנשימה העליונות (צריבה / שיעול ).
• בזירה נשמע קול שריקה המלמד על "בריחה"  ממיכל לחץ.
   

במידה וזיהיתי חשד לאירוע חומרים מסוכנים, מה עלי לעשות ?

• להתקשר למוקד מד"א בטל' 101 ולמסור לתורן המוקד מקסימום פרטים, כולל המספר  בן 4 הספרות של גבי השלט של המיכל (מספר האו"מ של החומר).
• להתרחק מהזירה במהירות האפשרית, בניגוד או בניצב לכוון הרוח.
• להורות לאזרחים הנמצאים בזירה להתרחק כמוך.
• לנסות ולהרחיק נפגעים מהזירה, בניגוד או בניצב לכוון הרוח.

 
מהן פעולות הבטיחות החשובות ביותר באירוע חומ"ס?

טווח הבטיחות באירוע חומ"ס הוא 100 מ' מפתחי מבנה כאשר המבנה מתרחש בתוך מבנה סגור, ו 200 מ' רדיוס ממוקד האירוע כאשר האירוע מתרחש בשטח פתוח.

• יש להרחיק נפגעים המראים סימני חיים מהזירה במהירות הגדולה ביותר, תוך שימוש באמצעי מיגון זמינים.
• יש להפשיט כל נפגע שוכב ולהכניס הבגדים לשקית כביסה מזוהמת.
   

מהו הטיפול הרפואי בנפגע חומ"ס?

• הרחקת הנפגע מהזירה המסוכנת והפשטתו.
• שטיפת חומ"ס נוזלי מהעור.
• הטיפול הוא בעיקרו על פי תסמינים (סימפטומטי). טיפול ספציפי (אנטידוטים) בדרג השטח קיים רק בהרעלת זרחן אורגני ובהרעלת ציאניד.
• הטיפול הספציפי זמין לצוותי מד"א בדרג השטח.
   

מי הגופים המטפלים בנפגעים ?

מד"א מטפל באירוע בשיתוף עם כיבוי אש, משטרת ישראל, המשרד לאיכות הסביבה, גורמי הרשות המקומית ומערכת הבריאות.
באירוע טוקסיקולוגי המוני, מסייעים צוותי מד"א לצוותי המשטרה שהם הגוף העיקרי האחראי לחילוץ הנפגעים בזירה.
תפקיד צוותי מד"א: לבצע פעולות מצילות חיים, למיין את הנפגעים ולסייע בחילוצם אל מחוץ לזירה.
עיקר הטיפול יבוצע ע"י צוות מד"א לא ממוגן מחוץ לאזור המזוהם לאחר הפשטת הנפגע.

שעת מלחמה: 

בשעת מלחמה, פועל מגן דוד אדום כחלק ממערך הרפואה בעורף.

מעמדו של מד"א כגוף הפועל בשעת מלחמה מוגדר בחוק מד"א (לסייע לשירות הרפואי הרפואי של צה"ל), ומתוקף הכרזתו של שר הביטחון, שמד"א הוא "גוף עזר" כאמור בחוק הג"א.

בשעת מלחמה, מתוגברות תחנות מד"א בצוותי רפואה מפיקוד העורף. הצוותים המשולבים של מד"א ופקע"ר מופעלים במשולב לטיפול בנפגעים כתוצאה מאירועי תקיפת העורף, עפ"י המידע המתקבל מקריאות האזרחים.

מהו ציוד המיגון והטיפול העומד לרשות צוותי מד"א בשעת מלחמה ?

בשעת מלחמה פועלים צוותי מד"א כשהם ממוגנים בציוד מיגון אישי לחל"כ; בגדי מגן פחמיים ומערכות "שעון זהב".  ציוד זה מאפשר לאנשי הצוות לטפל ולפנות נפגעים מתוך האזור המוכה בחומרי לחימה כימיים (חל"כ).
בנוסף, ברשות אנשי הצוות מזרקים אוטומטיים לטיפול בהרעלת זרחן אורגני.

כיצד אדע שנפגעתי מחומרי לחימה כימיים, ומה עלי לעשות?

בשעת חירום, פיקוד העורף ידריך בתשדירים בתקשורת מהם סימני הפגיעה מחומרי לחימה כימיים. מידע על סימנים אלה ניתן למצוא גם ב"דפי זהב". במידה ומופיעים הסימנים המתוארים (כגון הפרשה מוגברת מריריות: דמעת, נזלת, השעה, הפרשה מוגברת של רוק), ובנוסף טשטוש ראייה, לחץ בחזה וקוצר נשימה, בחילה, כאב בטן ושלשול, רעד שרירים ופרכוס, יש לוודא שהנפגע אמנם חובש מסכת מגן, להזריק לו את המזרק שבערכה האישית של הנפגע ולהתקשר 101.

מסור לתורן המוקד:

• מספר הטלפון ממנו אתה מתקשר.
• הכתובת המדויקת: עיר, רחוב, מספר הבית, באיזו כניסה לבניין, קומה, דירה והשם הרשום על הדלת.
• השב לשאלות תורן המוקד.
• וודא שאת/ה והנפגע חובשים מסכת אב"כ, לובשים בגדים עם שרוולים ארוכים ומכסים מכסימום משטח הגוף.
• צא עם הנפגע מהחדר האטום.
• במידה ובאפשרותך להוציא את הנפגע מהבית, הבא אותו לכניסה לבניין, וחבור לכוחות הרפואה הנמצאים ברחוב.
• במידה ואין באפשרותך להוריד את הנפגע, פתח את דלת הכניסה לבית, והמתן לכוחות החילוץ.
   

היכן אפשר לקבל מידע על כללי ההתנהגות לאחר התקפה?
לאחר התקפה מוקדי מד"א עסוקים בטיפול בפניות אזרחים הזקוקים לטיפול רפואי דחוף.
כדי לקבל הנחיות על ההתנהגות הנדרשת לאחר התקפה, לברר לגבי נפגעים, יש לפנות למרכזי המידע שמספרי הטלפון שלהם פורסמו, ולהנחיות אותן ימסור פיקוד העורף בתקשורת.

ברצוני לתרום דם בשעת חירום, מה עלי לעשות?
שירותי הדם של מד"א יפרסמו את מקומות ומועדי התרמת הדם בתקשורת.

ברצוני להתנדב למד"א בזמן מלחמה, מה עלי לעשות?
פנה לאגף מתנדבים במד"א.

רעידת אדמה:
מד"א נערך להתמודד עם אירועי אסון, דוגמת רעידת אדמה, כחלק ממערכת הבריאות.

במצב של אסון המוני, על רקע רעידת אדמה, מרבית הניצולים, מחולצים ומטופלים ע"י שכניהם וקרוביהם. לצורך זה חשוב מאד שתעבור/י קורס בעזרה ראשונה, לבירור בנושאי הקורסים ניתן לפנות למחלקת הדרכה .
בקורס העזרה הראשונה מוקדש פרק לרעידות אדמה – כיצד היא מתרחשת, כיצד יש להתנהג בזמן הרעידה ומהם צעדי ההכנה שישפרו את סיכוייך לשרוד את הרעידה בשלום.
מד"א משתמש בהכשרות אלה בחומרים שהוכנו ע"י ועדת ההיגוי הלאומית לרעידות אדמה ובחומרי הדרכה בהם נעשה שימוש באגודות הצלב האדום בעולם, להן ניסיון רב בהכשרת אוכלוסייה להתמודדות עם רעידות אדמה.

מה עלי לעשות בזמן רעידת אדמה ?

בשעת אסון המוני, בנוסף על תפקידיו בטיפול ופינוי נפגעים, ואספקת דם, יפעל מד"א במסגרת תפקידיו כאגודת הצלב האדום הלאומית של ישראל.
כחלק מפעילויות הצלב האדום, על פי דרישות ממשלת ישראל, יבקש מד"א סיוע מאגודות צלב אדום בעולם. הפדרציה של אגודות הצלב האדום, תתאם את הסיוע של אגודות הצלב האדום הלאומיות שתסייענה למדינת ישראל, עפ"י דרישות מד"א.
אגודות הצלב האדום תשגרנה צוותי הערכה ותיאום, ויחידות סיוע בין לאומי מקצועיות המתמחות כל אחת בתחום ספציפי כגון: סיוע רפואי, לוגיסטיקה, אספקת מים, תקשורת וכו'
מד"א נדרש לתאם ולקשר בין יחידות הסיוע לגורמים במדינת ישראל הפועלים בתחום.
חלק מאנשי מד"א עוברים הכשרות במסגרת יחידות הסיוע של אגודות צלב אדום של מדינות אחרות, כדי להיות מסוגלים לפעול במסגרת יחידות אלה בשעת אסון בישראל, ובעתיד להשתתף בהפעלת יחידות אלה במקרי אסון בעולם.

מד"א משתף פעולה במסגרת זו עם משלחת הצל"א בישראל (ICRC), נציגות הפדרציה של אגודות צלב אדום בארץ (IFRC) , ואגודות צלב אדום וסהר אדום באזור.

למידע נוסף והערכות לרעידת אדמה בישראל ניתן למצוא באתר הרשמי של ועדת ההיגוי הלאומית