החובשת מתי קולוני וסיפור ההצלה המפתיע שלה
למתי קולוני, חובשת תגובה מיידית, היה תפקיד מרכזי בהצלת אשה בת 74 שאיבדה הכרה ודופק אחרי ניתוח פשוט. באירוע החייאה ממושך ולא שגרתי, ניסו החובשים להשיב את האשה לחיים ללא הצלחה. כשכבר כמעט התייאשו החליטו לעשות ניסיון אחרון
מתי מספרת: "אנחנו באמצע סתם יום פגישות בבאר שבע, עושים הפסקת צהריים ומחליטים ללכת לתחנה המרכזית לאכול משהו. השעה כמעט 13:00, פתאום צפצוף של הכוננים בפלאפון - 'חוסר הכרה' במרכז רפואי בבניין קרוב. לא מבינים בדיוק איפה זה אבל הרבה יותר קרוב ברגל מאשר להניע את הרכב. מתחילים לרוץ לכיוון - עדי, טהר (בת שנה) בעגלה ואני. תוך כדי מתקשרים למוקד כוננים שמעדכנים על החייאה במקום, מגבירים קצב (ועדיין רץ לי בראש - מדובר באירוע בתוך מרכז רפואי, מרכז ניתוחים, מה אנחנו יכולים לתרום עם כל הרופאים ששם?)".
"נכנסים למעלית יחד עם כונן נוסף, עולים 14 קומות ויוצאים למרפאות. אחת האחיות לוקחת לי את העגלה עם טהר ואנחנו נכנסים לתוך החייאה פעילה. על מיטת המטופלים במרפאת עיינים אישה בת 74, לאחר ניתוח קטרקט בעיניים ולא ברור איך היא הגיעה למצב הזה".
"3 חובשים בלי בושה, מזיזים קצת את הפמליה של רופאי העיניים ואחיות ומשתלטים על העניינים: אתה מחליף את ההוא בעיסויים, תחברו את האמבו לטובוס אחרת לא יכנס אוויר, ואתה תדליק מטרונום, הוא על הווריד והיא שואבת תרופות. תוך כדי מנסים להבין את הסיפור, מסתבר שמיד אחרי הקטרקט הגברת אמרה שהיא חשה ברע ותוך דקות איבדה הכרה. טוב, יש לה רגישות לדגים ולפולידין אבל הם ידעו ולא הביאו לה את המושט משבת ואפילו וריד לא פתחו לה בניתוחון הזה, רק קצת טשטוש בעין".
"הצוות הרפואי משתף פעולה בכל כוחו, ניכר כמה חשוב להם להחזיר אותה. עוד סבב עיסויים ועוד אחד, יש המלצה לשוק כל כמה דקות, וממשיכים. לאחר כעשר דקות צוות אט"ן מצומצם מגיע וקצת אחריו עוד אחד. עכשיו אנחנו כבר הרבה בחדר ומסתבר שטהר צורחת בחוץ (כמעט ששכחתי שהיא בסביבה), אני יוצאת אליה ומושיעה את האחות חסרת האונים שמתיישבת לידי ומספרת על האישה שלפני זמן קצר נכנסה לחדר ניתוח בשביל לשפר את הראיה שלה - חזקה, עצמאית וללא פחד, סיפרה לצוות שאחרי מה שחוותה ב-7.10 הניתוחון הזה קטן עליה. צמרמורת. אין לי איך לעזור כרגע מלבד תפילות".
"אחרי כמה דקות עדי יוצא אליי ומספר שאין חדש... אחריו יוצא אחד מהרופאים עם כובע מנתחים מרים ספר תהילים ומתחיל להתפלל, המצב רע. עדי חוזר לעוד סבב עיסויים והפעם כשהוא יוצא הוא אומר לי שזהו הם כבר מתחילים להתייאש ותיכף זה נגמר".
"אני נכנסת שוב, הפראמדיק כבר רוצה להפסיק עיסויים אבל הצוות הרפואי של המרפאה לא מוכנים לוותר, 'אולי רק עוד קצת'. אני גם לא רוצה לוותר, עקשנית באופי, שואלת את הפראמדיק 'למה להפסיק עם היא עדיין ב-pea?'. זוכרת איזה משהו שאלישיב כתב פעם שבהחייאת pea יש יותר סיכויים מאסיסטולה גם אחרי זמן. הפראמדיק מאשר לי לעשות עוד סבב אחרון של עיסויים, בכל זאת כבר 50 דקות החייאה! 5-6 שוקיים, 9 אמפולות אדרנלין וכולם מזיעים כבר מהעיסויים".
"אחרי הסבב הוא אומר לי להפסיק, בודקים דופק ולהפתעת כל הנוכחים יש דופק! לוקח כמה רגעים להאמין שזה אמיתי, איך בשנייה האחרונה לפני ה'קביעה' היא חזרה אלינו?! נס זו מילה שקטנה בשביל לתאר את הסיטואציה. כל הנוכחים נושמים לרווחה. יאללה, מביאים מיטה והאט"ן מפנה".
"מבירור קטן בסורוקה גילינו שהיא נכנסה לצנתור ומשם לטיפול נמרץ יותר מזה לא יודעים, אבל בהחלט יודעים שזכינו היום להיות שליחים עם עוד אנשים טובים להציל חיים".
"ולמה אני מספרת לכם את כל זה? כי אותי לפחות זה מחזק, להמשיך להגיע למקרים גם שלא בטוח צריכים אותי, להמשיך לתת הכי הרבה שאנחנו יודעים, לנסות הכל ולא לוותר גם כשנראה שממש אין סיכוי... הודו לה' כי טוב, כי לעולם חסדו!"
במגן דוד אדום פועלים מעל ל-30,000 מתנדבים המצילים חיים בכל רגע שזקוקים להם. העובדה שהם מוכנים לעזוב את כל עיסוקיהם, חשובים ככל שיהיו, ולצאת לעבר מקרה חירום רפואי – היא לא פחות ממופלאה. הם עושים זאת ללא תמורה ומתוך אהבה גדולה לישראל. אנו מעריכים ומוקירים את פעילותם ותרומתם להצלת חיים במדינה.
