Page 22 - My FlipBook

‫ימים של התחלה‬

‫ימים ראשונים בעיניי המייסדים‬

‫הספר הראשון על תולדות מד"א‪ ,‬שיצא לאור כחוברת‪ 13 ,‬שנה לאחר הקמת הארגון‪ ,‬מתאר את ימי‬

‫פעילותו הראשונים בלשון נמלצת‪:‬‬

‫"תקציבים לא היו‪ ,‬ואת הפרוטות הראשונות להוצאות השוטפות אספו המייסדים ביניהם‪ .‬לא עברו‬

‫ימים מרובים ולקריאתנו התחילו להופיע חברים מתנדבים‪ ,‬וכך הוקמה התחנה הראשונה‪ .‬היכן? טרחנו‬

‫ומצאנו למענה מקום הגון – במוסך‪ ,‬סמוך לחנות של פרחים ברחוב נחלת בנימין‪ .‬לפי מושגינו אז‪ ,‬היה‬

‫זה מקום מתאים ביותר לתכלית הרצויה‪.‬‬

‫"עתה קרבו המתנדבים ללמוד את המלאכה ומורה להועיל נמצא להם – ד"ר א‪ .‬אלוטין‪ ,‬שהרצאותיו‬

‫ד"ר אריה אלוטין‬ ‫הצליחו ותלמידיו עשו חיל‪ ,‬ובמהרה הוסמכו כמגישי עזרה מהירה בעיר העברית הראשונה‪.‬‬

‫"לא היה צורך בניסיון רב כדי להיווכח‪ ,‬כי אי אפשר בלא כלי רכב‪ .‬היאך יועבר הפצוע‪ ,‬לאחר שקיבל‬
‫טיפול ראשון‪ ,‬ממקום הפגע אל ביתו או אל בית‪-‬החולים? הווה אומר‪ :‬דרוש כלי רכב‪ ,‬ודווקא אמבולנס מיוחד‪ .‬והנושאים בעול‬
‫הכריזו על מגבית פנימית‪ .‬כל אחד חתם על התחייבות‪ .‬גם יום הסרט הראשון הכניס סכום מסוים‪ .‬יום אחד‪ ,‬בעצם יום הפורים‬
‫שנת תרצ"א‪ ,‬הופתעו אזרחי העיר למראה אמבולנס לבן וצח‪ ,‬שטייל בחוצות העיר ההומה מחוגגים‪ .‬זה היה שלב חשוב‬

‫בהתפתחות המוסד ובהתבססותו‪.‬‬
‫"מתנדבים מסורים ישנם‪ ,‬אמבולנס – יש‪ .‬גם נצרכים לעזרה מהירה לא חסרו‪ .‬אך בינתיים פרץ המוסד ורחב‪ ,‬והמוסך שליד‬
‫חנות הפרחים כבר צר מלהכילו‪ .‬עברו ימים מעטים והתחנה הועברה‪ ,‬הפעם לחנות הפרחים עצמה‪ ,‬ושם נחנכה ברוב עם‬
‫וטקס‪ .‬לתחנה יצאו מוניטין בעיר‪ .‬נראה שלא דבר ריק הוא‪ :‬בכל שעת הצורך אתה נענה לקריאתך‪ ,‬תמיד ובכל עת עומדים‬

‫על המשמר לסמוך כל כושל ונופל‪.‬‬

‫תירגול של קורס חובשים מתנדבים ד' ‪1932‬‬

‫‪22‬‬