Page 274 - My FlipBook
P. 274

‫המאבק על המגן דוד‬

                                                  ‫הצעד הבא היה הגשת בקשת הצטרפות רשמית לצלב‬

                                                  ‫האדום הבינלאומי‪ .‬בקשה זאת‪ ,‬שנשענה על עמדתו‬

                                                  ‫האוהדת של אנרי דינאן לציונות וליהודים‪ ,‬ציינה גם את‬

                                                  ‫כל הנימוקים הרשמיים התומכים בהכרת הצלב האדום‬

                                                                                              ‫במד"א‪ ,‬שעיקרם‪:‬‬
                                                  ‫	•"מגן דוד אדום" הוא המגן ההומניטארי וסימלו של‬

                                                                  ‫הארגון ההומניטארי של מדינת ישראל‪.‬‬
                                                  ‫	•הארגון ממלא את כל התפקידים המוגדרים באמנות‬

                                                                              ‫ז’נבה ובכל הנספחים שלהן‪.‬‬

‫פעילותם של נציגי הצלב האדום בקווי העימות בין‬      ‫בקשת הצטרפותה של ישראל לארגון הצלב האדום נדונה‬
‫ישראל לשכנותיה חשפה אותם לא פעם לסיכונים‪.‬‬         ‫ואושרה בוועידתו באוגוסט ‪ .1949‬אבל דרישת מד"א להעניק‬
                                                  ‫לסמל המגן דוד האדום מעמד שווה לזה של הצלב האדום‬
     ‫בתצלום‪ :‬אמבולנס של מד"א מחלץ צוות של‬         ‫והסהר האדום‪ ,‬נדחתה ברוב זעום של ‪ 21‬מול ‪ 20‬ושישה‬
‫הצלב האדום בגשר אלנבי‪ ,‬לאחר שהותקף ביריות‬         ‫נמנעים‪ .‬בעיקבות זאת הסכים מד"א להצטרף לארגון‬
                                                  ‫רק במעמד של משקיף וביקש כי שאלת ההכרה תועלה‬
                          ‫מהגדה הירדנית של הירדן‬  ‫בוועידה הכללית הבאה‪ ,‬שעמדה להתקיים בניו‪-‬דלהי‪ .‬אולם‬
                                                  ‫בגלל התנגדות מדינות ערב נדחתה הבקשה הישראלית לא‬
                                                  ‫רק בניו‪-‬דלהי בשנת ‪ ,1957‬אלא גם בוועידה הבאה‪ ,‬בשנת‬

                                                                     ‫‪ 1965‬וגם בוועידות שהתקיימו לאחר מכן‪.‬‬
                                                  ‫אי‪-‬ההכרה במגן דוד האדום גובתה בתירוצים מתירוצים‬
                                                  ‫שונים‪ ,‬כגון‪" :‬אי אפשר להכיר בסמל ייחודי של כל מדינה‬
                                                  ‫שתוקם בעולם מחר או מחרתיים"‪ ,‬או ש"לסמל הצלב‬
                                                  ‫האדום על הרקע הלבן אין כל משמעות פוליטית או דתית‪,‬‬

                                                                    ‫שהרי זהו רק היפוך של הדגל השווייצרי"‪.‬‬
                                                  ‫אולם כל התירוצים הללו התעלמו מכך‪ ,‬שמסיבות של‬
                                                  ‫אמונה דתית והיסטוריה כאובה של אלפיים שנות גלות‪ ,‬אף‬
                                                  ‫יהודי ישראלי אינו מוכן לקבל‪ ,‬שסימלו של ארגון ישראלי‬
                                                  ‫שורשי כמו מד"א יהיה הצלב‪ .‬כן התעלמו התירוצים הללו‬
                                                  ‫מכך‪ ,‬שסמל הסהר האדום הוכר על ידי ארגון הצלב האדום‬
                                                  ‫בדיוק מאותם נימוקים שהעלה "מגן דוד אדום" בדרישתו‬

                                                                                                ‫להכרה בסמלו‪.‬‬

‫ב‪ 1957-‬פירסם לורד אדווין סמואל (בנו של הנציב העליון הבריטי הראשון בארץ‪ ,‬הרברט סמואל)‪ ,‬מיסמך המפרט את הסיבות‬
‫לדרישת מד"א מהצלב האדום להכיר בסמל המגן דוד האדום‪ .‬בין השאר אומר אדווין סמואל במיסמך שלו‪ ,‬כי "העולם‬
‫המוסלמי ויהודי כל העולם רואים בסמל הצלב זכר למסעות הצלב והדיכוי שבא בעקבותיהם ברחבי אירופה והמזרח התיכון‪.‬‬
‫זהו סמל שתחתיו סבלו המוסלמים והיהודים סבל בל יתואר‪ ".‬והמסקנה‪ :‬מאחר שהצלב האדום הכיר בסמל הסהר האדום של‬
‫ארגוני העזרה הראשונה המוסלמיים‪ ,‬כך על הארגון להכיר בסמל המגן דוד האדום של הארגון הישראלי‪ .‬מה גם ש"מאז הכרזת‬
‫העצמאות שלה בשנת ‪ 1948‬קיימה ישראל את כל הדרישות כדי לזכות בהכרת הצלב האדום ב'מגן דוד אדום' כארגון לאומי‪".‬‬
‫עוד ציין אדווין סמואל‪ ,‬כי קשה יותר ויותר לתפוס‪ ,‬ש"מגן דוד אדום" בישראל לבדו‪ ,‬בגין סמלו‪ ,‬המגן דוד האדום‪ ,‬נדחה מתוך‬
‫ארגון הצלב האדום לאורך תקופה כה ממושכת‪" .‬הרי ישראל רק ביקשה לקבל אותו יחס של סובלנות והבנה שקיבלו מדינות‬
‫אחרות‪ ",‬אמר‪ .‬הוא גם הדגיש‪ ,‬כי ישראל‪ ,‬למרות משאביה הדלים‪ ,‬זקפה לזכותה גם את הסיוע שהוגש ע"י הארגון היציג שלה‪,‬‬

                                                            ‫על פי רוח אמנות ז'נבה‪ ,‬בכל המקומות בעולם‪ ,‬שבהם נדרש הסיוע‪.‬‬

                                                  ‫‪274‬‬
   269   270   271   272   273   274   275   276   277   278   279