Page 62 - My FlipBook
P. 62
ימים אפורים וימים של אש
"אם הבית הייתה מתנדבת ותיקה של גדוד מד"א בחיפה ,אטה כץ ,שטיפלה בהם במסירות נפש .ילדים שחלו נשלחו לטיפול
במרפאה ובמקרים רציניים יותר ,בא רופא מתנדב לבקרם.
"פעמיים בשבוע היה בא מדריך ,סטודנט מהטכניון ,כדי לארגן לילדים משחקים ,לקרוא להם סיפורים ולהעסיקם בפעילויות
שונות.
"אגב ,רוב הילדים שפוזרו קודם לכן לבתים פרטיים ברחבי העיר ,לא הסתגלו אליהם והיה צורך להעבירם לאט לאט אלינו.
"באמצע מרץ ,לאחר שמזג האוויר השתפר ,החזרנו את הילדים להוריהם .אותם ילדים שקיבלנו יחפים ,רזים ,רעבים ובבריאות
ירודה ,חזרו הביתה בריאים ושלמים ,לבושים היטב ובמצב טוב מבחינה נפשית".
כאחד מלקחי השטפונות של 1950הוחלפו בהדרגה כל אוהלי המעברות במיבנים קשיחים יותר .בתחילה הוקמו במקום
האוהלים צריפונים ופחונים ,שהוחלפו גם הם במשך הזמן ,בבתים של ממש ,כך שחורפים גשומים שבאו לאחר מכן כבר לא
הצריכו מבצעי סיוע בלתי צפויים ,כמו זה שסניף מד"א בחיפה עמד בו בהצלחה.
מעברות רבות ,כגון המעברה בבית שמש ,הפכו גרעין ליישובים חדשים ,שברבים מהם הוקמו במשך השנים תחנות קבע של
מד"א .יתר על כן :רבים מתושבי היישובים החדשים שולבו בפעולה ההתנדבותית של מד"א והפכו לשותפים פעילים במתן
שירותי העזרה הראשונה באזורם.
תושב יישוב חדש בפרוזדור
ירושלים נושא אלונקה ,במהלך
קורס עזרה ראשונה של מד"א
בשנותיה הראשונות של קריית שמונה ,הסתמכה אוכלוסייתה על תחנת מד"א בקיבוץ כפר גלעדי הסמוך .לקראת סוף שנות ה 50-גדל מספר
תושבי העיירה עד כדי כך ,שהיה צורך להקים בה סניף משלה .הדבר נעשה והמיבנה החדש (בתצלום) קלט גם את תחנת כפר גלעדי
62

