Page 94 - My FlipBook

‫ימים אפורים וימים של אש‬
‫מסירותם של עובדי מד"א הייתה מידי פעם כל ההבדל בין חיים למוות‪ .‬דוגמה מובהקת לכך הייתה תקרית בגילה‪ ,‬שבה נפגע‬
‫חייל צה"ל מירייה בחזהו‪ .‬שני פאראמדיקים ורופא שחשו למקום באמבולנס‪ ,‬מצאו שהחייל נפצע אנושות ושכמעט אפסה‬
‫התקווה לחייו‪ .‬אבל הצוות לא היה מוכן לוותר‪ .‬במשך שעתיים הוא טיפל בהחייאת הפצוע (ראה תצלום משמאל) ואחרי כן‬
‫העביר אותו למחלקת הטראומה בבית‪-‬החולים "הדסה" בירושלים‪ .‬המאמץ של הצוות נשא פרי‪ :‬שישה שבועות לאחר מכן‪,‬‬

‫יכול היה החייל לשוחח איתם בחופשיות‪ ,‬כאשר ביקרו אצלו בבית‪-‬החולים‪.‬‬
‫למרות הטרור‪ ,‬המשיכו אמבולנסים של מד"א לשרת גם באזורים של האוכלוסייה הערבית‪ ,‬אף כי מידי פעם הותקפו‬

‫האמבולנסים באבנים ואפילו הועלו באש‪.‬‬
‫כך אירע‪ ,‬למשל‪ ,‬ב‪ 6-‬בדצמבר ‪ ,2000‬כאשר בעיצומה של האינתיפאדה השנייה‪ ,‬הוזעק אמבולנס של מד"א ליישוב ביתר‬
‫שמדרום לירושלים‪ ,‬כדי להחיש לבית‪-‬החולים יולדת שכבר תקפו אותה צירים‪ .‬האמבולנס הגיע אל היולדת‪ ,‬אסף אותה ויצא‬
‫במהירות לעבר ירושלים‪ .‬ממש לפני כביש המנהרות‪ ,‬הושלכו אבנים על האמבולנס והשמשה הקדמית שלו נופצה לחלוטין‪.‬‬
‫נהג האמבולנס היה מוכן להמשיך בדרכו למרות הרוח העזה שנשבה דרך החלון המנותץ‪ ,‬אלא ש‪ ...‬האישה כרעה ללדת‪ .‬בעוד‬
‫הפאראמדיקים שבצוות מסייעים ליולדת‪ ,‬יצא התינוק לאוויר העולם מבלי להתחשב במה שקורה סביבו‪ .‬לאחר הלידה המשיך‬

‫האמבולנס בדרכו לבית‪-‬החולים ותוך זמן קצר חזרה היולדת עם בנה הרך לביתם בביתר‪.‬‬

‫אמבולנס של מד"א עולה באש‪ ,‬לאחר שהושלך לעברו בקבוק תבערה‪ ,‬בדרכו להגשת עזרה ראשונה‬

‫‪94‬‬