Page 235 - My FlipBook
P. 235

‫נהגים עם שרירים‬
‫באותם ימים נבחרו נהגי האמבולנסים אלא על פי הידע שלהם בהגשת עזרה ראשונה‪ ,‬אלא על פי‪ ...‬כושרם הפיזי‪ ,‬שכן הפעלת‬
‫האמבולנסים המגושמים של השנים ההן הצריכה הרבה כוח‪-‬שרירים‪ .‬כך‪ ,‬למשל‪ ,‬כאשר היה צורך להתניע אמבולנס "פארגו"‪,‬‬
‫נדרש הנהג להפשיל את שרווליו ובעזרת ידית שכונתה "מנואלה"‪ ,‬לסובב במו ידיו את המנוע עד שיותנע‪ .‬אם לא היה לנהג‬
‫הכוח הדרוש לכך‪ ,‬הוא היה צריך‪ ,‬בסוף המשמרת שלו‪ ,‬להחנות את האמבולנס בקצהו העליון של מידרון‪ .‬כך התאפשר לו‬
‫להתניע את האמבולנס למחרת‪ ,‬על ידי דירדורו בהילוך סרק – ולאחר שצבר מהירות מספקת‪ ,‬לשלב את ההילוך השלישי‪.‬‬

                                                            ‫בדרך כלל הספיק הדבר להתנעה ואיפשר לאמבולנס לנסוע לדרכו‪.‬‬
‫גם לאחר שהותקנו באמבולנסים הללו מתנעים חשמליים‪ ,‬לא תמו בעיותיהם של הנהגים‪ ,‬כי הסוללות של ה"פארגו" היו‬

                                                          ‫בעלות מתח של ‪ 6‬וולט בלבד וכוחן הספיק רק לשני ניסיונות התנעה‪.‬‬

                ‫אמבולנסים מדגם "פארגו"‪ ,‬שנתרמו על ידי ידידי מד"א בארה"ב בעיצומה של מלחמת העצמאות‬

                ‫אמבולנס מדגם "דיימונד טי"‪ ,‬שהופעל על ידי סניף מד"א בירושלים בשנות ה‪ 40-‬וה‪50-‬‬

          ‫מד״א‬

‫‪235‬‬
   230   231   232   233   234   235   236   237   238   239   240