Page 243 - My FlipBook
P. 243
סיפורי אמבולנסים
נהגות האמבולנס הראשונות של מד"א
בתחילת שנות ה 60-של המאה שעברה ,כאשר המקצוע של נהג אמבולנס נחשב ל"גברי" ,רשם סניף מד"א בירושלים
לזכותו את שתי נהגות האמבולנס הראשונות של הארגון :אסתר ארדיטי וסימה חזן.
אסתר ארדיטי הגיעה לסניף כשכבר היתה בעלת ניסיון כחובשת בחיל האוויר .היא גם הייתה אפופת תהילה על כך,
שבלילה גשום וסוער ב ,1954-חילצה תוך סיכון עצמי רב ,שני אנשי צוות של מטוס חיל האוויר ,שהתרסק בבואו
לנחיתה .מאחר שהאמבולנס בו חשה למקום ההתרסקות שקע בבוץ ,היא ירדה ממנו
ורצה ברגל ,יחפה ,אל המטוס הבוער ובכוחות בלתי מוסברים הצליחה לחלץ ממנו את
הטייס (שהחלים מפצעיו) ואת הנווט (שנפטר בניתוח) .בזכות גבורתה זאת ,היא נעשתה
דמות נערצת בעיני הציבור וקיבלה את צל"ש הרמטכ"ל ,שהומר ב 1973-בעיטור אות
המופת .לאחר שיחרורה מצה"ל היא למדה בבית ספר לאחיות בחיפה ובתום לימודיה
עברה לירושלים ,שם נשלחה על ידי לשכת העבודה לסניף מד"א המקומי ובזכות הידע
שלה החלה לעבוד בו כנהגת אמבולנס.
כשפרצה מלחמת ששת הימים ,שוב הייתה אסתר בעין הסערה .כחובשת ,היא הצטרפה
לתחנת איסוף הנפגעים של חטיבת הצנחנים בירושלים וליוותה את הלוחמים עד שיחרור
הכותל המערבי .זמן מה לאחר המלחמה ,נפרדה אסתר מסניף מד"א ונעשתה מדריכת
תיירים .אבל כשפרצה מלחמת יום הכיפורים ,שוב הייתה אסתר בחזית ,לאחר שהתנדבה
לשרת כחובשת בבית חולים שדה ליד תעלת סואץ.
ב 1975-קיבלה אסתר אות התנדבות מיוחד מנשיא המדינה דאז ,אפרים קציר.
החובשת אסתר ארדיטי "בחגור אסתר ,שהייתה אם לשניים ,נפטרה ב ,2003-בעת ביקור בליבורנו שבאיטליה ושם הובאה
מלא" ,במלחמת ששת הימים
למנוחות .זכרה שמור כיום בשמו של רחוב בשכונת גבעת חנניה בירושלים ,הנקרא
"המלאך בלבן" .הצנחנים הפצועים שבהם טיפלה ,כינו אותה "המלאך בלבן" ,בגלל החלוק
הלבן שלבשה כאשר טיפלה בהם.
באותה תקופה שירתה בסניף מד"א בירושלים גם נהגת האמבולנס סימה חזן.
כבר מילדותה ,השתלט עליה הדחף לסייע לכל מי שזקוק לכך .הראשונים שנהנו מכך היו ארבעת אחיה וחמש אחיותיה,
שכן היא סייעה למשפחתה הגדולה בעבודות הבית ודאגה לנקיון ,לכביסה ולהאכלת הילדים.
כשהשתחררה מהשירות בצה"ל ,דחף אותה הרצון לעזור לאחרים ,להתגייס למשטרה כשוטרת .אחרי כן ,הגיעה לסניף
מד"א בירושלים כמתנדבת מן השורה .בעידודו של שלום ביבי ,הרוח החיה בסניף ,היא עברה קורס נהגי אמבולנסים
וב 1963-הוסמכה לתפקיד זה והפכה לעובדת מד"א בשכר.
"סימה נכנסה לתחום שהיה בשליטתם הבלעדית של הגברים ,ללא כל רגשי עליונות או נחיתות .כשווה בין שווים היא
נושאת בכל התורנויות ואינה זוכה למידת איפה ואיפה" ,סיפרו חבריה לעיתונאים באותם ימים.
סימה שמחה על כל הזדמנות לסייע לזולת ,על ידי הסעת חולים ,פצועים ויולדות לבתי-החולים .היא אפילו זכתה ליילד
באמבולנס שלה שני תינוקות ,לאחר שהלידה התחילה בעודה בדרך לבית-החולים .כשנשאלה פעם מניין מגיע הרצון
הגדול כל כך לעזור לאנשים ,היא ענתה בהתרגשות" :תמיד יש מישהו שנצרך לתמיכה יותר ממני – אז צריך לעזור לו".
עד מהרה יצא שמה של סימה למרחוק בירושלים וכאשר נסעה באמבולנס ברחובות העיר ,זיהו אותה הנהגים ופינו
לה ברצון את הדרך .בין אלה היו גם נהגי האוטובוסים ,אשר הכירו לה תודה לאחר שהצילה אחד מהם שחש ברע בעת
הנהיגה והתעלף בעודו ליד ההגה...
בזכות פעילותה הברוכה ,ניתנו לה על ידי הציבור תוארי חיבה,
כגון "סימה אמבולנס".
כשפרצה מלחמת ששת הימים ,הייתה סימה במקום הנכון
וגילתה אומץ רב ,כאשר פינתה תחת אש פצועים והרוגים
מהקרבות בארמון הנציב ובגבעת התחמושת .היא גם הייתה בין
הראשונים שהגיעו לכותל לאחר שיחרור העיר העתיקה .בזכות
תרומתה הרבה ונכונותה להקרבה עצמית באותם ימים ,העניק
לה ראש העיר דאז ,טדי קולק ,את אות יקיר ירושלים.
לאחר שנים של שירות מסור במד"א ,חזרה סימה למשטרה, סימה חזן ,ליד הגה האמבולנס בירושלים
שם עבדה עוד 33שנה .היא נפטרה ב 2013-ממחלה קשה.
מד״א
243
