Page 334 - My FlipBook
P. 334
ב 1981-שוב הגיע המכון לפרשת דרכים ,כי הבניין ביפו היה כי הדם הוא הנפש
צר מלהכיל את הציוד המיוחד שנדרש לחידושי הטכנולוגיה
בתחום זה .הבניין המיושן גם לא עמד בתנאי הסטריליזציה מכון במלחמה – ללא גברים (כמעט)
החמורים שנדרשו ממנו ומצבו התדרדר עד כדי כך ,שמשרד
הבריאות אסר עליו להמשיך בהפקת מרכיבי הפלסמה הרוקחת רינה מועלם-מובשוביץ ,שניהלה
בפועל את מכון ההפרדה ,מספרת" :עם פרוץ
ופעילותו הופסקה למשך שנים. מלחמת יום כיפור ,גוייסו כל הגברים שעבדו
באותם ימים ניהל את המכון חיים דגן ,במקביל לתפקידיו במכון ,כולל המנהל דאז ,חיים דגן-גם הוא רוקח
כמ"מ מנכ"ל מד"א .הוא מספר ,כי "ד"ר אהרון קלנר ,יהודי במקצועו .מלבד הלבורנטיות נותר במכון רק
בעל לב חם ,שניהל את בנק הדם של ניו-יורק והפעיל מכון גבר אחד ,אלחנן מנועים ,כי היה עולה חדש
הפרדה משוכלל בלונג איילנד ,הוזמן אז ארצה ,כאורח מד"א,
כדי לסייע להפעלת המכון ולתרום לו ידע וטכנולוגיות חדישות. שעדיין לא ידע עברית.
כשנכנסו האורחים לראשונה למכון ביפו ,הם היו המומים ממה "למרות הצוות המצומצם ,הצליח המכון לטפל
שראו .הרושם שהמיבנה המיושן עשה עליהם היה כה קשה, כראוי בלחץ האדיר של תרומות הדם הרבות
שד"ר קלנר הביע ספק מוחלט ביכולתו של המכון לייצר מוצרי שהזרים הציבור בהתלהבות ושסיפקו את כל
דם להזרקה .כל ההסברים של צוות המכון נפלו על אוזניים תצרוכת הדם שנדרשה במלחמה .בנוסף לכך
אטומות .כצעד אחרון ,ביקשו האורחים לראות את התוצרים הגיעו למכון אלפי מנות דם שהגיעו מידידי
שמספק המכון לבתי-חולים – ורק אז השתנתה עמדתם. מד"א בחו"ל .הצוות התמקד בהפרדת הפלסמה
עובדי המכון הציגו לפני האורחים בקבוקון אלבומין מתוצרת מתרומות הדם שלא נדרשו לשימוש מיידי בזמן
המכון ולאחר שד"ר קלנר בחן אותו ,אורו עיניו .הוא הכריז בקול המלחמה .בעיקבות זאת תפח מלאי הפלסמה
בוטח ,כי 'מי שמסוגל לייצר במקום שכזה ,מוצר מעולה כל במהירות .למרות העומס ,הצליח אלחנן
כך ,ראוי שיקום למענו מכון חדיש שיעמוד בדרישות הFDA- במשימת שימור הפלסמה בהקפאה עמוקה,
האמריקאי' .מאותו רגע ,זכו שירותי הדם לידיד תומך בהקמת כך שלאחר המלחמה אפשר היה להמשיך ללא
המכון החדש". כל עיכוב ,בהפקת מרכיבי פלסמה במכון".
נוכח המצב הקשה של המכון ביפו ובעיקבות המלצותיו של
ד"ר קלנר ,החליטה הנהלת מד"א להקים מהיסוד מכון הפרדה עם פרוץ מלחמת יום כיפור נענה עם ישראל ,כמו בכל
חדיש ,המותאם לחלוטין להפעלת הטכנולוגיות החדשניות שעת חירום ,לקריאה לתרום דם והתייצב בהמוניו בתחנות
ביותר ,ברמה המקובלת בעולם המערבי .ברוח זו ,נשלחו כמה
מעובדי המכון לשווייץ ,אוסטריה ,פינלנד וארה"ב ,במטרה שהוצבו ברחבי הארץ לצורך זה .בתצלום :איסוף תרומות
לרכוש ידע ושותפים לתכנון המכון החדש .ידע זה נרכש ,בסופו דם בימי המלחמה
של דבר ,מבנק הדם בניו-יורק ,ממכון הפרקציונציה בלונג
עובדות בנק הדם מכינות משלוח של מנות דם לצה"ל,
איילנד ומחברת "אוקטה-פרמה" השווייצרית. בימי מלחמת יום כיפור
מלכתחילה היה ברור ,שהמקום הנאות למכון החדש הוא בבניין
שירותי הדם של מד"א במיתחם תל השומר והתוכניות שהותוו
בעזרת הידע הבינלאומי שנרכש ,שולבו בפיקוחו של המהנדס
יהודה הירשברג ,בתוכניות בניין שירותי הדם.
הקמת המכון הצריכה השקעה משמעותית של 40מיליון דולר
– סכום שנתרם כולו על ידי ידידי מד"א בחו"ל .למרות התרומה
הגדולה הזאת ,התנגד משרד הבריאות נמרצות להקמת מרכז
שירותי הדם והמכון בתל השומר .הסיבה :בגלל מצבו הכספי
הקשה של מד"א באותם ימים ,חשש המשרד שייאלץ לממן
מתקציבו את המכון החשוב .בסופו של דבר התחייבו אגודות
ידידי מד"א בבריטניה וארה"ב לכסות כל גרעון תפעולי העלול
להיות למכון במשך שבע שנותיו הראשונות – והתנגדות משרד
הבריאות הוסרה.
334
