Page 404 - My FlipBook
P. 404

‫מספר מוטציות עם משמעות רפואית ביניהן המוטציות‬                                             ‫המלחמה בנגיף קורונה‬
‫הבריטית והדרום אפריקאית שכבר נמצאות בישראל‪.‬‬
‫המוטציה הבריטית בעלת כושר הדבקה גבוה יותר‬                     ‫הסימנים והתסמינים הנראים אצל נדבקים הם לרוב‬
‫בהשוואה לנגיף הרגיל ויש לה יכולת לפגוע באוכלוסיות‬             ‫חום‪ ,‬תשישות‪ ,‬כאבי גרון‪ ,‬שיעול‪ ,‬כאבי שרירים ומפרקים‪,‬‬
‫שנחשבו עד כה למוגנות כמו‪ :‬צעירים‪ ,‬נשים בהריון‪ ,‬ילדים‬          ‫קוצר נשימה‪ ,‬גודש באף‪ ,‬אובדן חוש הריח‪ ,‬בחילות או‬
                                                              ‫שלשולים‪ .‬הסימנים והתסמינים מתחילים בדרך כלל‬
                                                  ‫ובני נוער‪.‬‬  ‫בין יומיים לשבוע מרגע ההדבקה ויכולים להופיע עד‬
‫כדרכן של מגיפות רבות בעבר‪ ,‬המגיפה מתפרצת בגלים‪.‬‬               ‫שבועיים מהדבקה‪ .‬במרבית המקרים המחלה קלה‪ .‬אך‪,‬‬
‫במהלך השנתיים הראשונות חוו תושבי ישראל ‪ 4‬גלי‬                  ‫חלק מהנידבקים יכולים להציג סימנים קשים של דלקת‬
‫מגיפה שהאחרון שבהם היה לאחר קבלת החיסונים על‬                  ‫ריאות‪ ,‬פגיעה לבבית ואי‪-‬ספיקה נשימתית‪ .‬השכפול של‬
                                                              ‫הנגיפים הוא רב‪ ,‬מהיר ולא מדויק ובשל כך גדל הסיכוי‬
                               ‫ידי חלק גדול מהאוכלוסייה‪.‬‬      ‫להתפתחותן של מוטציות‪ .‬גם בנגיף הקורונה נצפו כבר‬

‫התמודדות מד"א עם מצבי חירום שונים‪ ,‬אירועי רבי נפגעים‪ ,‬מלחמות‪ ,‬אירועי טרור‪ ,‬אסונות טבע ועוד‪ ,‬הפכה את‬
‫מד"א לגוף רפואי חזק ויציב‪ ,‬והיחיד במדינה שמסוגל לעבור ממצב של שיגרה לחירום תוך מספר דקות‪ .‬בעזרת‬
‫התארגנות מהירה‪ ,‬פריסת מתנדבים ומגוון רכבי הצלה בכל רחבי הארץ‪ ,‬חובשי רפואת חירום ופרמדיקים מיומנים‪,‬‬

                                                             ‫ומנוסים הארגון הצליח להתאים את עצמו למשבר שנוצר‪.‬‬

‫שמערכת הבריאות לא קורסת תחת נטל המקרים‬                                                  ‫דרכי התמודדות עם הנגיף‪:‬‬
‫הדורשים טיפול נמרץ‪ ,‬מכונות הנשמה‪ ,‬מכשירי אקמו‬                 ‫במהלך השנתיים מפרוץ המגיפה לא נמצאה תרופה‬
‫וצוותים רפואיים מנוסים היודעים לטפל במחלות נשימה‬              ‫לקורונה וגם החיסונים הראשונים החלו להגיע רק כשנה‬
‫חריפות‪ .‬האמצעים שנועדו להאט את התפשטות הנגיף‬                  ‫לאחר התפרצותה‪ .‬האסטרטגיות הידועות להילחם‬
‫ולגדוע את שרשרת ההדבקה היו בידוד החולים והנשאים‪,‬‬              ‫במגיפה שכזו הם סגר או עדר‪ .‬סגר פירושו בידוד מוחלט‬
‫סגר מקומות ציבוריים‪ ,‬מקומות עבודה ומערכת החינוך‬               ‫של הנשאים למשך כל תקופת המחלה עד לשלב בו‬
‫והתנהגות מניעה של עטיית מסכה‪ ,‬ריחוק פיזי והיגיינה‪.‬‬            ‫לא יוכלו להדביק עוד‪ .‬עדר פירושו הדבקה המונית של‬
‫לצורך בידוד החולים והנשאים בוצעו בדיקות לזיהוי‬                ‫האוכלוסייה כך שמערכת החיסון תצליח להתגבר עליה‪.‬‬
‫הנגיף בקרב האוכלוסייה‪ .‬בדיקות אלו הושלמו בחקירה‬               ‫אסטרטגיות אלו ושילוב ביניהן הופעלו במדינות העולם‬
‫אפידמיולוגית שנועדה לאתר מבעוד מועד מעגלי חשיפה‬               ‫ונחלו הצלחה חלקית בלבד‪ .‬בין הדוגלים באסטרטגיית‬
                                                              ‫הסגר ובין הדוגלים באסטרטגיית העדר היו צריכים לוודא‬
               ‫של הנשאים ולבודדם טרם ידביקו אחרים‪.‬‬

                                                              ‫מערך הדגימות הנייד‬

                                                                             ‫‪404‬‬
   399   400   401   402   403   404   405   406   407   408   409