Page 426 - My FlipBook

‫בהקפאה עמוקה של ‪ -70‬מעלות (פייזר) ו ‪ -20‬מעלות‬ ‫המלחמה בנגיף קורונה‬
‫(מודרנה) לאחר הפשרתם לטמפ‪ .‬מקרר של ‪ 2-8‬מעלות‬
‫חובה להשתמש בהם בתוך ‪ 5‬ימים בלבד‪ .‬לאחר הוצאת‬ ‫על מנת להנגיש את האתרים לציבור הרחב ולהקל על‬
‫מהמקרר והבאתם לטמפ'‪ .‬החדר יש להשתמש בהם תוך‬ ‫הליך החיסונים‪ ,‬מד"א עשה שימוש במערך שירותי הדם‬
‫‪ 6‬שעות בלבד‪ .‬לא ניתן לשנע בקבוקונים לאחר הוצאתם‬ ‫ויצר מתחמי "התחסן וסע" בדומה למתחמי ה"היבדק וסע"‪.‬‬
‫מהמקרר (החומר רגיש מאוד לטלטולים)‪ .‬בנוסף‪ ,‬לאחר‬ ‫בנוסף הוקמו עמדות במקומות זמינים וקרובים לאוכלוסייה‬
‫מיהול כל בקבוקון מכיל ‪ 2.25‬מ"ל‪ .‬מנת חיסון דורשת‬ ‫כמו מקומות עבודה‪ ,‬מוסדות חינוך‪ ,‬מתחמי קופות החולים‪,‬‬
‫שאיבה של ‪ 0.3‬מ"ל והשאיפה שכל בקבוקון יספיק ל ‪6‬‬
‫ועוד‪.‬‬
‫מנות חיסון בשאיבה מדויקת‪.‬‬ ‫עובדי ומתנדבי מד"א התגייסו בהמוניהם למבצע החיסונים‬
‫אתגרים אלה לא הרתיעו את הנהלת מד"א‪ .‬כבר במהלך‬ ‫הלאומי ואיישו את עמדות החיסונים אליהם הגיעו המונים‬
‫חודש אוקטובר ‪ ,2020‬עם הבשורה על רכישת החיסונים‪,‬‬ ‫כדי לקבל את החיסון במהירות וללא המתנה‪ .‬זמן חיסון‬
‫החל מד"א להיערך למבצע חיסונים רחב היקף תוך שהוא‬ ‫ממוצע הוא ‪ 3‬דקות‪ .‬שיטה זו סייעה להעלות את מספר‬
‫משתמש בכל הניסיון הרב שרכש בתקופת המגיפה‪.‬‬
‫בשלב זה‪ ,‬לאחר כמעט שנה של פעילות אינטנסיבית‬ ‫המתחסנים בישראל בתוך מספר ימים מועט‪.‬‬
‫הארגון יודע לבדוק עשרות אלפי ישראלים ביום במאות‬ ‫בסוף ‪ 2020‬ישראל הייתה במקום הראשון בעולם‪ ,‬במספר‬
‫מקומות בכל רחבי הארץ‪ .‬במהלך השנה‪ ,‬מעבר לשירותים‬
‫הקבועים פיתח מד"א יכולות תפעול גבוהות כאשר הוא‬ ‫המתחסנים ובשיעור המתחסנים ביחס לאוכלוסייה‪.‬‬
‫יודע להפעיל מערך שינוע מתקדם‪ ,‬עם מערך של אלפי‬ ‫החיסונים הובילו לירידה בתחלואה ובתמותה‪.‬‬
‫נאמני קורונה‪ ,‬ניסיון של בניית אוטובוסים להעברת חולים‬
‫וקראוונים לדגימות‪ ,‬הקמת מתחמי קבועים וניידים‪ ,‬יכולות‬ ‫מעמדה של ישראל כמדינה המובילה בעולם במבצע‬
‫טכנולוגיות מתקדמות של זימון תורים‪ ,‬ניהול לקוחות‪,‬‬ ‫החיסונים הפכה למקור גאווה לאומית‪ ,‬שעלולה לעודד את‬
‫העברת מידע למשרד הבריאות בזמן אמת‪ ,‬שינוע ואיתור‬
‫הציבור לקחת את החיסון‪.‬‬
‫דגימות למעבדות ועוד ועוד‪.‬‬ ‫ביקורת על החיסונים‪:‬‬
‫ניהול מערך החיסונים הווה אתגר לוגיסטי מורכב שכלל‬
‫פיתוח טכנולוגי של ניהול מלאי החיסונים‪ ,‬ניהול השינוע‬ ‫היסוס להתחסנות מצד חלק מהאוכלוסייה מחשש לתופעות‬
‫ושימור מנות החיסון ברמה הגבוהה ביותר ובהיקף של‬ ‫לוואי ארוכות טווח שעלולות להופיע לאחר קבלת חיסון‬
‫מאות אלפי מנות חיסון בעת ובעונה אחת‪ .‬לכך נוספה‬
‫גם בניית כלי רכב ייחודיים לצורך חיסונים בדגם של‬ ‫הקורונה‪.‬‬
‫התרמות דם ציבוריות‪ .‬בדומה לבניית רכבי התרמות‬ ‫פריצת הדרך במאבק במגיפת הקורונה היא פיתוחם של‬
‫דם יוצרו ניידות חיסון להן שתי כניסות נפרדות‪ ,‬מקרר‬ ‫החיסונים ‪ mRNA‬בהם השתמשו חברות פייזר ומודרנה‬
‫מיוחד‪ ,‬עמדת רישום‪ ,‬שתי עמדות דגימה‪/‬חיסון וציוד‬ ‫שפיתחו בתוך פחות משנה חיסונים ביעילות של כ‪.95% -‬‬
‫רפואי נוסף‪ .‬הרכב ממוזג‪ ,‬אינו תלוי במקור חשמל ופועל‬ ‫חיסונים אלה ניתנים בשתי מנות (בהפרש של ‪ 3‬שבועות‬
‫ביניהן) וכמעט שאינם גורמים לתופעות לוואי‪ .‬אולם – אליה‬
‫וקוץ בה‪ ,‬המולקולה השברירית של החיסון מתפרקת‬
‫במהירות‪ ,‬ורגישה מאוד לתנאי הסביבה‪ .‬לפיכך קיימות‬
‫מגבלות נוקשות בכל הנוגע לאחסון ושינוע של פלקוני‬
‫החיסון‪ .‬מגבלות אלו גורמות לקשיים לוגיסטיים לא קלים ‪-‬‬

‫בשאיפה למקסם את כמות המתחסנים‪.‬‬
‫התנאים הנוכחיים קובעים שיש לאחסן את הבקבוקונים‬

‫‪426‬‬