Page 357 - My FlipBook
P. 357
שוב ושוב הוקמו ועדות בדיקה שחיפשו והציעו תוכניות הבראה .המרכזית בהן הייתה "ועדת משה רווח"( ,מי שהיה קצין רפואה
ראשי ולאחר מכן מנכ"ל בי"ח רמב"ם בחיפה) .ועדות אלה קבעו חד-משמעית ,שמד"א אינו גוף ריווחי והציעו לארגון תוכניות
שונות לשיפור מצבו .בין השאר המליצו הוועדות הללו על צימצום מספר התחנות ,סגירת כל חדרי העזרה הראשונה בסניפי
מד"א ,כולל ביישובים המרוחקים מבתי חולים ,הפסקת שירות רופא לילה שפעל אז בתחנות מד"א ופיטורים נרחבים של
עובדים ,כולל נהגים וחובשים מלווים.
הצעות דרקוניות אלה נתקלו בהתנגדות חריפה של הנהלת מד"א וועד העובדים הארצי ,שבראשו עמד אז אלי בן-קסוס.
מאבק העובדים הגיע עד כדי איומים וכוונות להשבית את כל האמבולנסים ושירותי העזרה הראשונה .בפועל ,הושבתו
השירותים רק חלקית וזמנית ,מבלי להביא לפגיעה בחיי אדם.
מחשש להתמוטטותו המוחלטת של מד"א ,הפגינו עובדי הארגון מול משכן הכנסת כשהם נושאים שלטים שבהם נאמר ,בין
השאר" :לא ייתכן שמד"א יהיה גוף ההצלה היחידי שאינו מתוקצב"; "אמבולנס ללא חובש מלווה – הוא מונית"; "למען החיים
– תנו למד"א לחיות".
עובדי מד"א מניפים כרזות מחאה בהפגנתם לפני הכנסת
מד״א
357
