שנה לאסון במג'דל שמס, חובש בכיר במד"א אדם ספדי חוזר למקום ששינה את חייו
לפני שנה, ב-27 ביולי 2024, רקטה ששוגרה מלבנון פגעה במגרש הכדורגל במג'דל שמס וגרמה למותם של 12 ילדים ובני נוער ולפציעתם של 34 נוספים. החובש הבכיר אדם ספאדי, הוא אחד מאנשי צוות מד"א שהגיעו למקום כדי להעניק טיפול רפואי לפצועים. הוא לא תיאר לעצמו ששם, בין המראות הקשים והענקת הטיפול הרפואי הוא יראה את בת הזקונים שלו ויניס ללא רוח חיים.
"זה היה יום שהתחיל בשמחה גדולה, בחתונה, ולא האמנתי שייגמר ככה", הוא מספר. בצהרי אותו היום, כשהיה בדרכו חזרה הביתה מחתונה שהתקיימה באזור, אדם פגש את ויניס שלבשה חולצת כדורגל, ועדכנה אותו שהיא הולכת לשחק במגרש עם חברים. שעות בודדות לאחר מכן, נשמעה אזעקה באזור ושניות אחדות אחר כך קול פיצוץ חזק. בלי להסס הוא החליט לצאת עם אשתו למגרש הכדורגל. בדרכם ראו עשן שחור מכסה את מג'דל שמס ורחובות מלאים באנשים מודאגים ומפוחדים.
"כשנשמע הפיצוץ החזק יצאתי לחלון וראיתי עשן שחור שמגיע מאזור המגרש שויניס הייתה בו. אני לא זוכר הרבה ממה שהיה שם, פעלתי במהירות ומצאתי את עצמי במגרש מחפש את ויניס. הייתה המולה גדולה, מראות קשים של הרבה פצועים וגופות. זיהיתי אותה לפי בגד הכדורגל שלבשה. לא היה מה לעשות, היא הייתה ללא רוח חיים. לקחתי נשימה עמוקה והמשכתי לטפל בפצועים שהיו במגרש", משחזר.
שנה אחרי האסון הנורא שידע, אדם פותח את הלב ומספר על החודשים הקשים שעברו עליו ועל מג'דל שמס: "עברה שנה, אבל האבל עדיין נמצא אצלנו בבית ובכלל במועצה. מאותו היום מג'דל שמס השתנתה ב-180 מעלות, אתה רואה את העצבות בעיניים של כולם. האנשים כאן בעלי לב טוב ואוהבים לעזור, הם לא עוזבים את המשפחות אפילו לא ליום אחד מאז שזה קרה, תומכים בנו כל הזמן", הוא מספר ומוסיף, "מהיום הראשון שנכנסתי למגן דוד אדום לקחתי על עצמי את השליחות לעזור לאנשים. כבר מעל ל-18 שנים שאני נותן מכל הלב. באותו היום, ראיתי את צוות מד"א מטפל במסירות בילדים ומאז, אני מרגיש צורך לתת מעצמי אפילו יותר".
