נס שלישי: הציל חיי קצין צה"ל בפיגוע דריסה
נס שלישי: ישי ראוכברגר, פראמדיק ומנהל תחנת מודיעין, מספר על נס הצלת חייו של קצין צה"ל בפיגוע דריסה בסמוך למודיעין.
ישי רגיל במשמרות קשות ובמאבק להצלת חיים של מטופלים בתנאים לא שגרתיים, ובתפקידו כבר ראה אירועים קשים, אבל את המקרה הזה הוא לא ישכח במהרה.
ישי: "זו הייתה שעת בוקר מוקדמת, 03:40, כאשר התקבל במוקד מד"א דיווח על שני גברים שנפגעו מרכב סמוך לכפר ערבי ליד צומת הפרסה בגזרת בנימין, ביהודה ושומרון. מדיווח של כוח צה"ל שהיה במקום התברר כי לוחמי מג"ב שהיו בפעילות מבצעית עצרו את רכבם בצד הדרך בשל תקלה, קצין ולוחם מג"ב שהיו ברכב נוסף ירדו כדי לסייע להם, ורכב פלסטיני ובו שלושה מחבלים הבחין באירוע והאיץ לעבר את השניים עד שפגע בהם. לוחמי היחידה הצליחו לנטרל את המחבלים, אולם כאמור שני חיילים נפצעו.
יצאנו לכיוון במהירות תוך שאנו סוקרים בראשינו את הפציעות האפשריות במקרה כזה, והכנו את הציוד הדרוש. במקביל אלינו יצא צוות אט"ן מירושלים עם הפראמדיק והמדריך בביה"ס לפראמדיקים, אהוביה שטרן. כשהגענו, הבנו שהגישה לחיילים חסומה בשל הסיכון הרב. צה"ל לא אפשר לנו להיכנס ונדרשנו להמתין עד שיוציאו את החיילים אלינו.
הבלגן במקום היה גדול מאוד, לא היה קשר ישיר עם הפצועים, היה כאוס, מהצבא לא ידעו בדיוק לומר מה קורה, בשלב מסוים אמרו שהקצין נפטר מפצעיו ורק אחר כך התברר שהוא עוד בחיים. הייתה הרבה אי וודאות והרגשנו שאנחנו ממש מוכרחים להיכנס פנימה אל הכפר כדי להתחיל לטפל בהם. חששנו לגורלם.
חיכינו זמן רב עד להגעה של הפצועים אלינו אבל מהשנייה שקיבלנו אותנו אלינו, לא זזנו מהם., התחלנו בסקירה של הפציעות, בדיקת הכרה, שוחחנו עמם כדי להבין מה בדיוק קרה והיכן הם נפצעו.
מצב החייל הוגדר בתחילה כבנוני בגלל פציעת גפיים אבל הצלחנו להשתלט עליו ולייצב אותו, לעומתו, הקצין היה במצב מאוד קשה, פציעות רבות, עמוקות, באיברים משמעותיים. סכנה גדולה נשקפה לחייו ומיהרנו לקחת אותו לבית החולים. החייל השני סבל מפגיעות בגפיים תחתונות ומצבו הוגדר בינוני.
בשל אופי הפציעות נאלצנו להרדים את הקצין ולהנשים אותו במהלך הפינוי לבית חולים תל השומר. אבל לפני שיצאנו החלטנו לתת לו מנת פלסמה (מרכיב דם) כדי לאושש אותו ולנסות להתגבר על אובדן הדם הרב. זו פרוצדורה חדשה במד"א אבל היא מדהימה ועושה פלאים. העובדה שהיא שכשקיבלנו אותו אלינו הוא הוגדר במצב קשה מאוד, וכשהבאנו אותו לבית החולים הדופק שלו כבר התאזן והמדדים האחרים השתפרו."
מספר שבועות לאחר אותו אירוע ישי משחזר: "הפציעה שלו הייתה כל כך קשה, שהיו רגעים בהם לא חשבתי שהוא ישרוד, אבל עשיתי כל מה שביכולתי כדי שהוא יחזיק מעמד. כששמעתי לאחר מספר ימים שהוא התאושש, שמחתי מאוד. אני יודע שהוא אב ל-2 בנות קטנות ואני שמח שהן קיבלו את אבא שלהן חזרה, ושהוא יוכל לחיות חיים מלאים ובריאים."
הפראמדיק אהוביה שטרן "האירוע הזה עלול היה להסתיים בתוצאה טראגית ואני שמח שהיינו שם כדי לסייע לחיילים. אני שמח שהקצין שב לבית ולמשפחתו."
