מד"א מגן דוד אדום בישראל - ארגון ההצלה הלאומי

מגיל 15 כשנכנסתי להתנדב במדא עברתי מספר שלבים.
הייתי חובש, חובש בכיר, שימשתי כנהג אמבולנס ומדריך קורסי נוער וחובשי רפואת חירום-נהגים וחובש כונן רכוב על אופנוע מד״א. אבל תמיד הייתה לי שאיפה להיות פראמדיק.
תמיד הסתכלתי על נושאי הפס הכתום בהערצה.
תמיד חלמתי להיות שם בטופ של רפואת החירום בישראל, להיות פראמדיק!
נשלחתי לקורס שמעט חששתי אם אצליח לעבור אבל בזכות חברים טובים ושותפים לקורס צלחתי והגשמתי את החלום הכי גדול שלי. ליהיות פראמדיק. ולא סתם פראמדיק אלא פראמדיק רכוב על אופנוע שנותן לי את האפשרות לתת מענה מהיר מציל חיים בכל שעה בכל זמן גם כשאני לא במשמרת. בזמן הסלמות כתושב אשקלון זה עניין חשוב לתת מענה מהיר לשלל זירות תחת אש וכפראמדיק זה שידרוג עצום לאיכות הטיפול בזמן ירי טילים ולניהול זירות קשות.
מבחינתי פראמדיק פרט לכך שהוא המטפל הבכיר והמקצועי ביותר בשטח הוא גם דמות. תמיד מסתכלים עליך בהערצה. תמיד שואפים להיות כמוך והתפקיד הכי חשוב זה לחנך את דור העתיד שהם מתנדבי הנוער והחובשים בניידות וטיפול הנמרץ.
יום הפראמדיק שמח!