מגיבורי ה-7/10: הפראמדיק אדי ורשילבסקי
ביום הפראמדיק הלאומי חשוב לנו לציין את הפראמדיקים שעוסקים בהדרכת והכשרת חניכים לתפקיד פראמדיקים, ולמעשה יוצרים את דור מצילי החיים הבא
אדי ורשילבסקי, פראמדיק מד"א, רגיל להזנקות לאירועי חירום לאומיים ובינלאומיים. הוא לא חשב פעמיים לפני שארז תיק וירד לדרום ב-7 באוקטובר כדי להציל חיים, כשמטחי רקטות וקולות ירי של מחבלים מלווים אותו כל הדרך. זהו סיפורו.
"מייד כשהחלו להגיע הדיווחים נסעתי לאסוף נהג אמבולנס מנתניה ונסענו יחד לדרום. כבר כשהגענו טיפלנו בשני אנשים שנפגעו מנפילת רקטה באשקלון. אחד מהם היה פצוע קשה והשני באורח בינוני. כשסיימנו את הטיפול בהם המשכנו לזירות נוספות של נפילות".
"מטחי הרקטות המשיכו ללא הפסקה. נאלצתי לטפל בנפגעים מפגיעות ישירות במבנים כשבמקביל, ממש מעלינו בוצעו יירוטים. במקרים אחרים התלווינו לכוח צה''ל שסרק אחר מחבלים בשטח וליווינו אותם תוך כדי ההיתקלויות".
רבים מהפראמדיקים של מד"א טיפלו בפצועים בסיטואציות הרואיות שלא מביישות סרטי אקשן, אבל דווקא רגעי החמלה הם אלו שאף אחד לא יכול לשכוח. "אני זוכר מקרה של חולה מבוגרת שנשארה בממ"ד עם המטפלת שלה במשך זמן רב, כי הן חששו מהירי ונפילות הרקטות. המטופלת היתה במצב גופני ירוד מאוד ונשארנו איתה זמן ממושך בממ"ד, גם כדי לייצב אותה וגם כי האזעקות פשוט לא הפסיקו".
אדי חולק את חייו עם אשתו ושלושת ילדיו ומתגורר בחדרה, ועל אף המרחק הגדול משדה הקרב, הוא מוצא את עצמו שוב ושוב בחזית. "המשפחה שלי מאוד דואגת, בטח כשיש הודעות על אזעקות, כי הם יודעים שהתפקיד שלנו זה לצאת לשטח דווקא כשכל השאר נכנסים למרחבים מוגנים. אני עושה את זה כבר 16 שנה ואפשר לומר שהם התרגלו, אבל אני מבין שזה מלחיץ כל פעם מחדש. אני מסביר לילדים שזה התפקיד שלי לעזור לאנשים אחרים ושיש לי מיגון עליי. מקווה שזה קצת עוזר".
נוסף על ההקפצה שביצע בעצמו היישר אל זירת הקרב, אדי משרת ביחידת התגבור של מד"א וגויס כפראמדיק לתקופה ארוכה. הוא פעל במרחב לכיש והציל חיים בעוטף. לאחר מכן, ככל שהמצב בדרום התייצב, אם ניתן לנסח זאת כך, אדי הפנה את מרצו ויכולותיו כדי להדריך בקורס מטפל-מחלץ של פיקוד העורף, והכשיר צוותים לטפל בזירות אסון.
כמו שניתן להבין, אדי נשאר בזירת הצלת החיים בכל היבט בחייו. ייתכן ורוח הקבוצה היא הסיבה לכך. אדי: "מעגל החברים שלי במד"א זה המקום הבטוח שאתו ניתן לחלוק חוויות ייחודיות שלעיתים אי אפשר לשתף בהן אנשים אחרים". הוא מאשר.
בזמן שהציל חיים הוא איבד חברה, את הפראמדיקית עמית מן הי"ד שנרצחה בקיבוץ בארי בזמן שטיפלה בפצועים. אדי: "עבדתי עם עמית ואפילו קבענו שאגיע להדרכה של הקורס שלה בבאר שבע. לצערי זה כבר לא יקרה".
גם בימים אלה אדי ממשיך במשימת הצלת החיים שלקח על עצמו אם בשירות צבאי, בתפקידו כמדריך בבית הספר לפראמדיקים של מד"א, או ככונן תגובה מיידית באזרחות. כי מהחיידק הזה, מסתבר, לא ניתן להירפא אף פעם.
