מד"א מגן דוד אדום בישראל - ארגון ההצלה הלאומי

הוא היה שקוע בשינה עמוקה אחרי משמרת לילה עמוסה וארוכה במוקד החירום של מד"א. כשהתקבלה ההתרעה אלעד התעורר ומיהר למקלט עם בני משפחתו. זמן קצר אחר כך הם שמעו קול נפץ גדול.

"מעוצמת הרעש ששמענו היה ברור לנו שגם הבית שלנו נפגע. כשיצאנו ראינו את ההרס - סדקים בקירות, חלונות התנפצו, תריסים שנשברו ושתי דלתות חיצוניות שנעקרו ממקומן ופשוט עפו", הוא מספר. "היה דיווח על פגיעה ישירה ברחוב שלי. יצאתי לשם מייד. דיווחתי למוקד שהכל בסדר - כנראה אנשים כמוני שהבית שלהם ניזוק מההדף, חשבו שהנפילה הייתה סמוכה. את המיקום המדויק של זירת הנפילה זיהיתי לפי ענן העשן השחורה שהיתמר מעליה".

למוד ניסיון באירועים רבי נפגעים, אלעד הקפיד לחנות רחוק מזירת הנפילה כדי לא לחסום צירי פינוי לאמבולנסים. "לקחנו ציוד ורצנו" שחזר "ראינו צוותי פקע"ר לא-מקומיים שאיבדו את דרכם ואמרנו להם לבוא איתנו. אמבולנס לבן ראשון בדיוק הגיע לזירה".

"כשהגעתי לאתר עצמו ראיתי הרס אימתני, אפוף עשן, דלקה פעילה. מחזה קשה. פתחתי קו פתוח עם המוקד ודיווחתי את מה שראיתי, למשל שמדובר במקלט עירוני עם לכודים חסום באש והרס. סרקנו את הבית הראשון אליו היתה גישה, הוא היה ריק. במקביל התחלנו לראות כוננים שלנו וצוותים נוספים מוציאים אנשים מההריסות, בודקים אותם במהירות ופעם אחר פעם מבינים שהם ללא רוח חיים, אבל הם לא נשברו, המשיכו במלחמה על החיים".

"צוותי מד"א היו שם בעשרות רבות, פעלו במקצועיות בזירה מורכבת, הקימו נקודת ריכוז פצועים, העניקו טיפול לפצועים ופינו לבתי החולים. לראות שורה כזו ארוכה של חללים, זה מחזה קשה לכל אדם. גם לנו כאנשי מד"א שכבר ראינו דברים. באופן אישי, אני חושב שלי זה הבהיר עבור מה אנחנו נלחמים, עבור מה אנחנו מתאמנים, מתרגלים, לומדים. להציל רק בן אדם אחד, זה עולם שלם. אין שליחות גדולה מזו" הוא מסכם.