מד"א מגן דוד אדום בישראל - ארגון ההצלה הלאומי

מעטים האנשים והנשים שאפשר לומר עליהם שחוללו מהפכה. זהו סיפורה של אחת כזו, אשה ששינתה את פני רפואת החירום בארץ. פרופ' ננסי קרוליין, רופאה יהודייה אמריקאית, נולדה ב-1944 והחלה את דרכה המקצועית כמתמחה ברפואה דחופה בפיטסבורג. בשנת 1976 היא עלתה ארצה, השתלבה במד"א ושינתה את פני רפואת החירום בישראל, בנחישות ובהתמדה בזכות אישיותה המיוחדת.

בשנות ה-60 הובילה פרופ' קרוליין מהלך פורץ דרך בארצות הברית. היא שימשה כמנהלת הרפואית של ארגון Freedom House, שהפעיל שירות אמבולנסים והכשיר תושבים משכונות מוחלשות לשמש כפראמדיקים בקהילות שלהם, במודל ראשון מסוגו. במסגרת זו הייתה פרופ' קרוליין שותפה לגיבוש קווי היסוד של תפקיד הפראמדיק והכשרתו: איש צוות רפואי בכיר, שאיננו רופא בהכשרתו אלא מוסמך בהכשרה ייעודית לבצע פעולות מצילות חיים מתקדמות בשטח. פרופ' קרוליין הייתה ממפתחות תורת ההחייאה המתקדמת בשטח ובאמבולנס והתוותה את השימוש השגרתי באק"ג לשם זיהוי מהיר ומציל חיים של אוטם בשריר הלב ובעיות לבביות מסכנות חיים נוספות.

בהנהלת מד"א זיהו את הפוטנציאל לקידום רפואת החירום בישראל. הם פנו לפרופ' קרוליין והציעו לה לשמש כמנהלת הרפואית של הארגון ולהקים מערך פראמדיקים לאוי. פרופ' קרוליין נענתה להצעה. ב-1979 היא יזמה והדריכה את קורס הפראמדיקים הראשון במגן דוד אדום, ובכך הפכה את ישראל למדינה השלישית בעולם שהעסיקה פראמדיקים בניידות לטיפול נמרץ. כיום מכשירים במגן דוד אדום מאות פראמדיקיות ופראמדיקים מדי שנה, לרבות בשיתוף פעולה עם חיל הרפואה.

מר נתן קודינסקי, שהשתתף בקורס ההיסטורי הראשון ושימש מאוחר יותר כמנהל מחלקת ההדרכה של מד"א נזכר בפרופ' קרוליין: "היא היתה מורה עם טכניקות לימוד מדהימות. כולנו שימשנו לפני כן כמדריכים בצה"ל ובמד"א. היא ידעה להעביר הן חומר עיוני והן חומר מעשי בצורה כזו, שלעיתים ישבנו בשיעורים בפה פעור. היה לה כושר הדרכה מדהים, שאין סיכוי שחניך שישב בשיעור ייצא ממנו בלי הידע שהיא התכוונה שירכוש. חוץ מזה היא הייתה מקצוענית, דייקנית, רצינית. השיעור תמיד היתה מתחיל בזמן. ומצד שני, היא גם הייתה לבבית, תמיד ייצרה אווירה נעימה סביבה, ומעולם לא הרימה קול. לא היה צורך בזה".

תפיסת ההפעלה שגיבשה פרופ' קרוליין במגן דוד אדום התבססה על ארבעה נדבכים עיקריים:

• הכשרה מקצועית יסודית, מעמיקה ובלתי מתפשרת לצוותים, שכללה חלק עיוני וחלק מעשי.
• הקמת מערך ניידות טיפול נמרץ לטיפול במקרים מסכני חיים.
• קביעת יעד לזמן תגובה של דקות ספורות מרגע הקריאה ועד הגעת הצוות למטופל
• והכי חשוב: התווית פרוטוקולים אחידים שהבטיחו אחידות מקצועית בכל הצוותים

לפני חמישים שנה הדרישות הללו נראו שאפתניות, אך עם זמן הן הפכו לסטנדרט מבצעי רפואי ולבסיס לפעילות הארגון בשגרה, בזירות טרור ובאירועי חירום מורכבים, בכל רחבי הארץ.

פרופ' קרוליין לא הסתפקה בהכשרת דור ראשון של פראמדיקים ושאפה ליצור שפה מקצועית משותפת לכלל העוסקים ברפואת חירום. ספר הלימוד שכתבה, "Emergency Care in the Streets", היה מספרי היסוד הראשונים בעולם להכשרת פראמדיקים ותורגם לשפות רבות. במשך הרבה שנים המשיך הספר לשמש כבסיס מקצועי לצוותי השטח של מגן דוד אדום.

בפתיחת הספר נאמר: "להיות פראמדיק משמעותו מסע מתמשך של צמיחה ושל מצוינות... הספר מאתגר את הסטודנטים להיות אנשי מקצוע רפואיים חומלים יותר, מצפוניים יותר וקלינאיים מעולים". לצד העשייה במד"א שימשה פרופ' קרוליין בתפקידים רפואיים והומניטריים באפריקה ובמסגרות בינלאומיות, וגם לאחר סיום תפקידה במד"א שמרה על קשר רציף עם הנהלת הארגון ועם אנשיו בשארית ימיה.

בשלבים המאוחרים יותר של חייה פנתה ננסי קרוליין גם לתחום האונקולוגיה ולרפואה פליאטיבית, והקימה את "הוספיס גליל עליון", מסגרת חלוצית לטיפול תומך בחולי סרטן ובמשפחותיהם. עד לפטירתה בשנת 2002 המשיכה לעבוד כרופאה, מרצה ויועצת, ובמקביל תרמה מניסיונה למגן דוד אדום, לבית החולים שיבא ולמסגרות טיפול נוספות בישראל.

דמותה של פרופ' ננסי קרוליין משקפת שילוב של מקצוענות רפואית גבוהה, רגישות אנושית ונכונות לחולל מהפכה של ממש בעקביות ובהתמדה. "היא פשוט היתה אשה גדולה" מסכם נתן "ומגיע לה שנזכור אותה, עד סוף הדורות".

במלאת חמישים שנה לעלייתה לישראל, ולקראת יום האישה הבינלאומי, סיפור חייה פוגש בכל יום את עבודתם של אלפי פראמדיקיות ופראמדיקים, חובשות וחובשים במגן דוד אדום, הנושאים קדימה, בשטח, את התפיסה הרפואית והערכית שבנתה. יהי זכרה ברוך ודמותה השראה.

*תודה למר נתן קודינסקי על התמונות ועל הסיוע בהכנת המאמר.