אחראי המתנדבים בצפון: רווק שפונה מביתו בשלומי
יונתן אבילאה, הוא חובש מד"א ואחראי על מתנדבים בשלומי ובנהריה. זה לא פשוט למלא את התפקידים האלה בשיאה של מלחמה - אחריות גדולה ועבודה מסביב לשעון. יונתן עמוד במשימה בכבוד, למרות שהוא מפונה מביתו בשלומי כבר חודשים
יונתן אבילאה, רווק שפונה מביתו בשלומי לנהריה בתחילת המלחמה, הוא חובש ונהג אמבולנס שמכיר את הגזרה לכל אורכה ורוחבה. הוא גם זה שמשלב מתנדבים בתחנות מד"א בשלומי ובנהריה, שנמצאות בטווח הירי של חיזבאללה כבר למעלה מ-10 חודשים. אם לא די בזה, אז בנוסף לתפקידו המשמעותי בצפון הוא גם תגבר את צוותי הדרום מייד לאחר פרוץ המלחמה ב-7 באוקטובר.
יונתן: "מכיוון ששירתתי בדרום הארץ תיגברתי את הצוותים ככונן תגובה מידית, במשמרות תקן ומעבר לתקן ולמעשה בכל משימה שהמרחב היה צריך. בשבוע השני למלחמה חזרתי לשלומי ועליתי למשמרת בנהריה. כבר בתחילת המשמרת התמודדנו עם מקרה של פגיעה ישירה מטילים, ופצועים רבים שמצבם קשה מאוד. הענקנו טיפול מציל חיים ולצערנו גם נאלצנו לקבוע מוות של אחד הפצועים".
מאז יונתן נמצא בגזרה הבוערת ובכל יום מתמודד עם אזעקות, ירי טילים וכטבמי"ם המאיימים על האזור. יונתן: "אם אדרש לטפל בפצועים תחת אש אז כמובן שאעשה זאת, כמו שלמדו ותרגלו אותנו. זו המשימה".
משפחתו של יונתן, שרוב רובה מכוחות הרפואה והבריאות, התמקמה לעת עתה בנהריה ומכוון שכולם עובדים באותו התחום, הוא מוצא בהם נחמה והקלה. יונתן: "ההורים תומכים ונותנים את המקום לשבת ולדבר על האירועים במשמרות, נותנים את הטיפים שלהם מניסיונם האישי ולמרות שהם מעט חוששים, הם יודעים שאעשה הכל בשביל לחזור בריא ושלם לבית בסיום העבודה".
כמו כל אנשי ונשות הצוות שראיינו לאחרונה, גם יונתן מציין שהמעגל החברתי במד"א מסייע לשמור על פרופורציות וחיוביות על אף התקופה המורכבת. יונתן: "החברים במד"א הם המקום שלי לפרוק את כל מה שעובר עלי, הם שם בשבילי לכל דבר, לייעץ, לשמוע ולתת מניסיונם, אלה אנשים שמלווים אותי לכל החיים, ואיתם אני מבלה יותר שעות מאשר עם המשפחה".
יונתן שמח במיוחד על העובדה כי מספר המתנדבים בגזרת הצפון לא ירד בתקופת המלחמה, אלא נשאר יציב ואף עלה! יונתן: "המתנדבים שלי שהדרכתי בעבר וכיום אני אחראי עליהם, מגיעים עם חיוך לתחנה ונותנים את כל כולם בהצלת חיים. דווקא בזמנים האלה של מלחמה צריך יותר אנשים ואני לא רואה אופציה אחרת חוץ מלהגיע לתחנה ולתת יד".
עם יכולת הסתגלות מדהימה למצב הנוכחי, יונתן עדיין מקווה ומצפה לחזור לביתו: "אני מגיע מידי פעם לשלומי כדי לוודא שהכל בסדר עם הבית והסביבה. אני אוהב את מקום המגורים שלי ומחכה ליום שאוכל לחזור לשם. אני לא יודע ממש איך להסביר את זה אבל כשאני שם האוויר מרגיש שונה. ישנה תחושה של נחת, של בית".
יונתן, תודה על שירותך למען תושבי וחיילי מדינת ישראל. מאחלים לך שתוכל לשוב לביתך בקרוב, ותחווה חיים של ביטחון ושקט.










