"נותנים 200% מעצמנו להצלת חיים". סיפורים ממוקד החירום של מד"א
צבי קופרמן, בן 30 מבני-ברק, משמש כקצין משמרת במוקד החירום הארצי של מד"א. את הימים האלה הוא מחלק בין משמרות ארוכות, בהן הוא מנהל אירועים מורכבים, לביקורים חוזרים עם משפחתו בממ"ד בזמן התקפות הטילים. סיפורו של איש אחד בעין הסערה
מוקד החירום של מד"א הוא המקום בו הכל מתחיל, בשגרה וגם בחירום. במוקד מתקבלים קריאות החירום והדיווחים מאזרחים ומגורמי ביטחון וממנו מוזנקים צוותי מד"א.
באמצעות טכנולוגיה מתקדמת שמפותחת בתוך מד"א בהתאם לצרכים ולקחים מהשטח, צוותי מד"א, חובשים ופראמדיקים מיומנים, יוצרים תמונת מצב, מתאמים את המענה הרפואי בזירות הנפילה ומוודאים שהמענה גם לקריאות השגרה נותר מהיר, איכותי ומקצועי למרות מצב החירום.
צבי קופרמן, בן 30 מבני-ברק, נשוי לשירה ואב לשלושה ילדים קטנים, משמש כקצין משמרת במוקד הארצי של מד"א. כמו שאר חבריו למוקד, מתחילת המבצע הוא עובד במשמרות של 12 שעות "וכשחוזרים הביתה, חוזרים למציאות של אזעקות בערבים ובלילות, ואחרי כמה שעות כאלה, יוצאים שוב למוקד", הוא מספר.
"אבל כולנו בדריכות ומוכנות שיא. מבינים את גודל השעה וחשים את גודל האחריות על הכתפיים - לוודא מענה רפואי הכי טוב שאפשר כדי להציל חיים. באופן סמלי, דווקא בפורים, הם רוצים להרוג אותנו ואנחנו כאן לסכל את התוכנית שלהם. כולם פה פשוט נותנים את ה-200% מעצמם להצלת חיים".
"כתבתי לאשתי 'תעדכני שאתם בסדר'"
בזמן הפגיעה הישירה בתל-אביב, במוצאי שבת האחרון (28.2.26), צבי היה במוקד וניהל את המענה של מד"א לכמה זירות במקביל, אחת מהן, ממש סמוך לביתו: "בזמן הפגיעה הישירה בתל-אביב, היה דיווח מקביל גם על פגיעת טיל בבני ברק, ממש בכתובת של הבית שלי" הוא משחזר.
"הטלפון שלי מצלצל ואשתי על הקו. אני בדיוק מנהל זירת נפילה, בסיטואציה שכל שנייה היא חיים והאחריות שלי היא לא רק על התושבים שצריכים את מגן דוד אדום, אלא גם על הצוותים. לא עניתי. כתבתי לה 'תעדכני שאתם בסדר', ונשמתי לרווחה בשקט, לעצמי, כשהיא כתבה שהיא והילדים בממ"ד ולא נפגעו. בדיעבד התברר שהיה מדובר בשבר יירוט שפגע ברכב ממש מחוץ לבניין".
עובר לך בראש: אם קורה להם משהו זה עליי
בעת שאזרחי ישראל נקראים להישאר המרחב מוגן עד הודעת שחרור מפקע"ר, צוותי מד"א נעים בשטח, תחת איום הטילים, בדרך לזירות נפילה או לקריאות שגרה "רגילות". בזירות נפילה מסוכנות, הם עוסקים בסריקה אחר נפגעים וחילוץ מהריסות יחד עם צוותי פקע"ר, וכמובן בטיפול ופינוי של הנפגעים.
צבי: "אני רואה כסימון מיוחד על המסך שלי, כל כונן, כל אופנוע, כל אמבולנס, כל צוות. המסך שלי מתמלא בעשרות סימונים כאלה בזירת הנפילה. עובר לך בראש 'אם קורה להם משהו זה עלי'".
"זה קרה לנו בעבר" הוא נזכר, "לדוגמא, לפני אחת מפגיעות הטילים במבצע עם כלביא, צוות ניידת טיפול נמרץ היה בדרך לטפל באשה שהרגישה לא טוב. הם באמצע הדרך ופתאום יש אזעקה בתל-אביב. לצוות, כולם נשים אגב, לא היה היכן להסתתר. בהתאם להנחיות פקע"ר, הן התרחקו מהאמבולנס ונשכבו על הארץ. הטיל פגע כמה מאות מטרים משם, ניידת הטיפול הנמרץ נפגעה קשות מההדף ויצאה מכלל שימוש. למרבה השמחה, צוות נשות מד"א האלופות, ניצלו ויצאו עם פגיעות קלות בלבד הודות לתושיה ולאחריות שלהן".
"אני מצדיע לצוותים. הן לצוותי המוקד והן לצוותי השטח היקרים, שיוצאים אל הסכנה. גאה להיות חלק ממד"א היום ותמיד".










