תרומות דם: הדברים שהכי חשוב לדעת
לכבוד יום תורם הדם הבינלאומי שחל לאחרונה, אספנו מהשטח שאלות של תורמים וריכזנו את התשובות עליהן במקום אחד
פרופ' אילת שנער
איפה תורמים? כמה תורמים? כמה זמן זה לוקח? האם זה בריא וכמה זמן עד שגוף חוזר לעצמו? האם מותר לתרום בכל גיל? למי אסור לתרום? מה עושים עם תרומת הדם? כמה אנשים היא מצילה? מדוע נוצר חוסר במנות דם לעיתים קרובות?
ריכזנו במקום אחד את התשובות לכל השאלות הנפוצות.
***
כמה אנשים יכולים להינצל בזכות תרומת דם אחת?
מכל מנה מכינים 3 "מרכיבי דם", שניתנים לחולים שונים. לכן כל מנת דם יכולה להציל 3 אנשים.
מדוע נוצר מדי פעם חוסר במנות דם?
למרכיבי הדם יש תוקף שנע בין מספר ימים לחודש אחד. לכן גם כשיש עודף במנות דם הוא לא נשאר זמן רב, ויש צורך בתרומות חדשות בכל ימות השנה – לפצועים, חולים, יולדות. בזמני חירום ומלחמה הצורך גדל בבת אחת וקשה יותר לעמוד בביקוש למנות דם.
כמה זמן נמשכת תרומת דם?
תרומת דם אורכת כחצי שעה, כולל מילוי שאלון, תשאול מקדים והתרומה עצמה. לאחר התרומה מומלץ להישאר כ-15 דקות בחדר ההתרמה על מנת לוודא שחשים בטוב.
כמה דם נלקח מהתורם?
בכל תרומת דם נלקח כחצי ליטר דם מהתורם/ת.
כמה זמן לוקח לגוף להתאושש?
הגוף שלנו חכם מאוד ויודע להשלים את החוסרים ולהתאזן, גם אחרי תרומת דם. נפח הדם בגוף חוזר לעצמו בתוך 24 עד 48 שעות. ייצור תאי הדם החסרים ממושך יותר, 4 עד 8 שבועות, אבל במהלך הזמן הזה מרגישים רגיל ואפשר להתנהל כרגיל ללא שום מגבלה. כ-24 שעות אחרי תרופת דם יש להימנע מפעילות גופנית מאומצת ומטיסה.
מה כדאי לאכול או לשתות לפני תרומת דם?
לפני תרומת דם חשוב מאד לשתות נוזלים ומומלץ גם לאכול משהו - אפילו קטן.
מאיזה גיל אפשר לתרום דם? ועד איזה גיל?
מגיל 17 עם אישור הורים ומגיל 18 ללא מגבלת גיל. תורמים חדשים מעל גיל 60 ותורמי דם חוזרים מעל גיל 65 חייבים להביא, אחת לשנה, אישור מרופא המשפחה שלהם שתרומת הדם לא תזיק לבריאותם.
כל כמה זמן מותר לתרום דם?
ניתן לתרום דם פעם ב-3 חודשים.
תרומת טסיות/פלסמה – שגם היא דבר חשוב ביותר - ניתן לתת בכל חודש.
האם בריא לתרום דם?
בעבר היו פרסומים מדעיים שמצאו כי אצל מי שתורם דם באופן קבוע הסיכוי להתקף לב או אירוע מוחי נמוך יותר. ההסבר שניתן היה שבגלל תרומות הדם הקבועות רמת הברזל בגוף התורמים היתה נמוכה יותר, מה שהגן עליהם מנזק חמצוני מתמשך.

האם אפשר לתרום דם אם לוקחים תרופות קבועות?
תלוי בתרופה ובמצב הרפואי שבגללו נוטלים אותה. למתרימי הדם יש קובץ הנחיות מפורט שעל פיו יוחלט אם ניתן לתרום או לא.
האם אפשר לתרום דם אחרי מחלה, קבלת אנטיביוטיקה או חיסון?
תלוי במחלה, בתרופה או בחיסון. מתרימי הדם יוכלו לענות על השאלה בהתייחסות למקרה הספציפי.
מי לא יכול לתרום דם?
הנחיות משרד הבריאות קובעות קריטריונים ברורים ומפורטים אותם תוכלו למצוא כאן.
מה קורה למנת דם מרגע שהיא נתרמת ועד שהיא מגיעה לחולה או לפצוע?
היא מועברת למעבדות בנק הדם של מד"א ברמלה, שם היא עוברת בדיקות לזיהוי מחלות ונגיפים, נבדקת לסוג דם ומופרדת ל-3 מרכיבי הדם. כל אחד מהם מאוחסן בצורה שונה (22 מעלות, 4 מעלות והקפאה של מינוס 30 מעלות). בהמשך, מרכיבי הדם מועברים ע"פ הצורך לבתי החולים על מנת להינתן למי שזקוק להם.
לאילו מצבים רפואיים משתמשים בדם שנתרם?
לכלל המצבים – פצועי תאונות דרכים, אנשים שעברו ניתוח, לידות, טיפולי סרטן, טיפול בלוחמים שנפצעו בשטח ועוד.
האם יש הבדל בין דם שנדרש בשגרה לדם שנדרש בחירום?
ההבדל היחיד הוא בכמויות הדרושות. בחירום, בעיקר בתקופת הסלמה ומלחמה, מערכת הבריאות בכלל ושירותי הדם של מד"א נערכים להעניק טיפול רפואי לפצועים רבים, ונדרשות יותר תרומות.
מה קורה באירוע רב-נפגעים מבחינת הצורך בדם?
באירוע רב נפגעים (שאינו מלחמה או הסלמה וכו') יש דרישה למנות דם רבות בזמן קצר. שירותי הדם של מד"א פועלים בתיאום עם המוקד הלאומי של מד"א ובתי החולים בהם הנפגעים נקלטים, כדי לספק את הדרישה ולעקוב בזמן-אמת אחר המלאי.
האם יש מחסור קבוע במנות דם, או שרק בתקופות מסוימות?
שירותי הדם פועלים כל השנה על מנת לשמור על מלאי דם תקין שיאפשר פעילות סדירה של מערכת הבריאות. לצורך כך מתרימים בכל יום כ-1,200 מנות דם ממתנדבים.
בתקופות של חופשות מעבודה ולימודים - כגון חודשי הקיץ, חגי תשרי וניסן - נוצר מחסור עונתי.
איזה סוג דם נחשב "אוניברסלי" ולמה הוא חשוב?
בעלי סוג דם O ובמיוחד O מינוס, הם "תורמים אוניברסליים" מכיוון שאין בדמם את הסוכרים שמגדירים את סוגי דם A ו-B, ולכן הדם שלהם יכול לשמש כל אדם, בלי קשר לסוג הדם שלו.
איזה סוג דם הכי נדיר? האם יש סוגים שנפוצים יותר באוכלוסיות מסוימות?
סוג הדם הנדיר ביותר בישראל כיום הוא AB מינוס. השכיחות של סוגי הדם העיקריים (A, B ו-O) משתנה בין ארצות שונות. בישראל, למשל, רק 35% הם בעלי סוג דם O לעומת מעל 50% בדרום אמריקה. במזרח הרחוק אין כמעט אנשים בעלי סוג Rh מינוס.

מה ההבדל בין תרומת דם רגילה לבין תרומת פלזמה או טסיות?
תרומת דם רגילה ניתן לתרום בכל אחד מאתרי ההתרמה של מד"א ברחבי הארץ. תרומת פלסמה או טסיות ניתנת בתהליך שנקרא "פרזיס", ובו התורם מחובר למכשיר התרמה אוטומטי ממוחשב שיודע להפריד רק את המרכיב הנדרש מהדם ומחזיר את כל השאר לתורם. תרומת דם אורכת כחצי שעה, פלסמה כשעה וטסיות כשעה עד שעה וחצי.
מה עושים אם תרומה מסוימת לא מתאימה לשימוש?
אם תרומת הדם לא מתאימה לשימוש – כלומר, התקבלה תוצאה חיובית באחת הבדיקות - המנה מושמדת והודעה על הממצא נשלחת לתורם, שמופנה לייעוץ רפואי. מנות שאינן מתאימות לעירוי מסיבות אחרות מועברות למוסדות מחקר בישראל בהסכמת התורמים.
האם כל מנת דם נבדקת לפני שהיא מועברת לשימוש רפואי?
בוודאי. שירותי הדם בודקים 100% מהמנות שמד"א מתרים בתוך 24-36 שעות מהתרומה. זה גורם קריטי בשמירה על בריאות מקבל המנה ובנושא הזה אין פשרות.
מה אומרים לאדם שחושש ממחטים אבל רוצה לעזור?
תרומת הדם של אותו אדם תציל את חייהם של שלושה אנשים! לכן, אנחנו קוראים גם לחוששים להתגבר על הפחד והחששות ולהגיע לתרום. מדובר בדקה אחת של אי נוחות בזמן החדרת המחט לווריד, לטובת מעשה נאצל.
האם התורם יודע למי התרומה שלו הגיעה?
תרומת הדם היא אנונימית. תורם הדם ומקבל הדם לא יודעים זה על זה.
איפה ואיך תורמים?
הקליקו למידע על עמדות התרמת הדם הפרושות ברחבי הארץ
ניתן לקבל את המידע גם בטלפון 03-5300400
לפני ההגעה רצוי להתעדכן מכיוון שעלולים לחול שינויים במיקומים ו/או במועדי ההתרמות הדם. מומלץ לקבוע תור לתרומה א ולמלא את שאלון התורם שמתקבל לטלפון הסלולרי בטרם ההגעה.
פרופ' אילת שנער, לשעבר סמנכ"לית שירותי הדם של מגן דוד אדום וד"ר רפאל סטרוגו, סמנכ"ל רפואה ושירותי הדם של מגן דוד אדום.









