לחצו לתרומה

מן העיתונות

מרדכי ומאירה סולניקה - בית שמש

29.03.2026 17:01

כשהצלת חיים היא עניין משפחתי: מרדכי ומאירה סולניקה, אח ואחות מתנדבי מד"א מבית שמש, הוזנקו מביתם בעיר לזירת פגיעת הטיל הקטלנית בבית שמש, והיו חלק מעשרות רבות של צוותי מד"א שפעלו שם שלשום (01.03.26) בטיפול ופינוי נפגעים בזירה הקשה.

מרדכי ומאירה סולניקה
מרדכי ומאירה סולניקה

מאירה (22) ומרדכי (20) אח ואחות, שניהם מתנדבים במד"א בית שמש מאז שהיו מתנדבי נוער בני 15. בעת פגיעת הטיל בעיר, שהו שניהם במרחב המוגן והוזנקו על ידי מוקד החירום של מד"א אל מוקד הנפילה.

"חנינו רחוק מהזירה, כדי לא לחסום צירי פינוי ולא להפריע לאמבולנסים שמגיעים ומפנים את הנפגעים, בדיוק כמו שלימדו אותנו על אירוע רב נפגעים ובדיוק כפי שתרגלנו שוב ושוב, עד שזה הפך טבע שני. הגענו ורצנו ברגל ואז - המראה של הזירה תופס אותך כמו בסרט אימה" נזכר מרדכי, חייל ברגילה, המצוי בהכשרתו כלוחם בימים אלה "אש, עשן, צעקות, מכתש שנפער היכן שעמד בית, הרס ברדיוס נרחב אבנים, ברזלים, חוטי חשמל חשופים. כאוס" נזכר

כשהגיעו לזירה, מאירה ומרדכי התפצלו. כל אחד מהם חבר למפקד מד"א בגזרות שונות בזירה העצומה. "תחילה הצטרפתי לצוותי מד"א שיחד עם פקע"ר וגורמי בטחון נוספים סרקו דירות פגועות, חיפשו וטיפלו בנפגעים" אמרה מאירה "בעוד אחי מרדכי פועל בצד השני של הזירה. הוא סייע לאנשי זק"א לחלץ הרוגים מההריסות" סיפרה.

מרדכי אכן סייע בכך, אולם בעיקר טיפל בנפגעים הרבים בזירה. תחילה סייע לצוותי מד"א בטיפול וויסות נפגעים לפינוי באזור ריכוז נפגעים, עד שהתבקש להתלוות לפינוי נפגע:

"נהג אמבולנס פנה אלי וביקש ממני להצטרף אליו לפינוי לבית החולים, ולטפל בנפגע בעת הפינוי. אמנם הוא היה פצוע קל יחסית שנחבל מרסיסים בגפיים, אבל לעולם לא אשכח את הפצוע הזה. זה היה אחד הפינויים הכי מטלטלים ועצובים שיצא לי לחוות. מתברר כי נותק הקשר בינו לבין בני משפחתו בפגיעת הטיל. כל זמן הפינוי הוא חזר ושאל על ההרוגים ועל הפצועים, על גילם ועל מספרם וניסה להבין אם בני משפחתו נפצעו או חלילה נהרגו. לבי יצא אליו. זה היה ביטוי מצמרר למה שעבר על הקהילה באותו רגע" נזכר "אבל לאחר זמן מה, שנראה לי כמו נצח, הטלפון שלו צלצל ואשתו היתה על הקו. היא אמרה לו שבני משפחתו בריאים ושלמים. אין לי מילים לתאר את ההקלה שכולנו הרגשנו, לא רק הוא. למרות הטרגדיה הבלתי נתפסת, זה היה רגע שבו הרשינו לעצמנו להאחז בסוף הטוב של הסיפור של המטופל שלנו. זה אכן אסון בלתי נתפס ובית שמש חטפה מכה קשה, אבל אני מרגיש שהיתה לי הזכות להיות שם עבור הקהילה שלי ברגע כה משמעותי, בזכות ההתנדבות שלי במד"א. התנדבות שהעניקה לי היו לי כלים וידע לסייע. זו המדינה שלי, זו העיר שלי, וזו המשימה שלי, הצלת חיים". סיכם

 

 

חזור למעלה