רס"ל (במיל') נריה משה כהן

בן 26, נפל בכ״ז באייר התשפ״ד, 4 ביוני 2024, שירת כלוחם בגבעתי בגדוד שקד. נריה החל להתנדב במד"א בגיל 23, התחיל כמגיש עזרה ראשונה ולאחר מכן ביצע קורס השלמה לחובשי רפואת חירום.
בנוסף למד"א, נריה התנדב במסגרות שונות – בביה"ח שניידר במחלקה האונקולוגית, ער מציון, ארגון צהר, עמותת חברים לרפואה וריכז את עמותת לב אחד בגבעת שמואל. בזמן הקורונה התנדב בארגון אדרבא בעיר שבו ליווה ילד שאביו נהרג בגיל צעיר.
נריה טרף את החיים, אהב לטייל בארץ ובעולם, אהב לבשל ולנסות מתכונים חדשים. הוא הקפיד לשמור על אורח חיים דתי וקבע עיתים לתורה. במהלך שירותו במילואים במלחמת חרבות ברזל, השתתף פינוי גופתו של החוטף יום חיים ז"ל. נריה היה סטודנט לרפואה באוניברסיטת בן גוריון והמוטו שלו היה "חסד ואמת נפגשו צדק ושלום נשקו"
הוא הותיר אחריו הורים, אח ושתי אחיות.
נעה לוי, חובשת רפואת חירום במד"א סיפרה עליו: "הכרתי את נריה לפני שש שנים, כשהוא התנדב בעמותה שעבדתי בה. בתקופת קורס החובשים שהוא למד במד"א התחברנו ועשינו המון משמרות ביחד בתחנה. הוא היה איש של חסד ונתינה, עם שמחת חיים אין סופית. הוא רצה להתנדב ולעזור בכל הזדמנות ותמיד העניק למטופלים שלו יחס מקצועי מאוד, עם חיוך. השיחה האחרונה שלי אתו הייתה רק לפני כמה ימים ואני לא מאמינה שהוא כבר לא איתנו. הוא מאוד חסר לי, התחנה לא שלמה בלעדיו. יהי זכרו ברוך".
אסתי פרידמן, חובשת רפואה חירום במד"א ספדה לו: "נריה ואני נולדנו באותו היום ובאותה השנה וגם קיבלנו במד"א את ציוד הכונן באותו היום. התקדמנו יחד בארגון והיינו חברים מאוד טובים. הוא תמיד פעל בשקט וצניעות וביקש לעזור לכל מי שסביבו - לא בשביל כבוד או תודה, אלא מטוב ליבו. לצד ההתנדבות שלו במד"א הוא שאף הכי גבוה שאפשר בתחום והיה בעיצומה של השנה השלישית ללימודי הרפואה באוניברסיטה בבאר שבע. הוא פעל מסביב לשעון להגשים את כל החלומות שלו, שתמיד עסקו בעזרה לאחר. הוא יחסר לנו מאוד".
מנכ"ל מד"א אלי בין: "משפחת מד"א איבדה מתנדב מקצועי, אהוב ומוכשר שביקש בכל הזדמנות לחייך ולעזור. אנו שולחים תנחומים גדולים למשפחתו היקרה ומבקשים לחבק אותה בשעה זו".
חזרה לדף הבית - לזכר הנופלים במלחמת חרבות ברזל

















